לפני 15 שנים. 2 בינואר 2009 בשעה 23:06
כמה כאב עוד אצטרך לפרוק
בזוכרי ימים אחרים
כמה דמעות עוד תצטרכנה לזלוג
אל תוך החלל שבתוכי
אני שהייתי מלך של העולם
יודע שאין בו רחמים
נותרתי בדד בלי מאום
חולם על ימים אחרים
אני נזכר באותם ימים
כשאמא הייתה באה
ובחלומות שחיתי עם דולפינים
שהראו לי את הממד הרביעי
ואני בסך הכל רוצה שזה יעלם
שמישהי תבוא ללטף
ותעלים את הכאב