סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השלווה היא חזות הכול.

לפני 14 שנים. 23 בדצמבר 2009 בשעה 0:37

אני קורא את המילים שלך והן חודרות עמוק לתוכי

מציתות את גופי ומכלות אותי כניילון דק

האם מילותיך הם מטאפורה שאני הגיבור שלה ?

האם חלפת בחיי כאפיזודה ששברון רוחי תהיה הסיום המקאברי שלה ?

האם בעת שגופי מזיע מייסורי התשוקה האסורה נתת את עצמך לאחר ואם כך הדבר מדוע איני מסוגל להודות לאלוהים על כך ? או שמא נתת את עצמך לי ואם כך הדבר מדוע איני מסוגל להודות לאלת האהבה על כך ?



שלך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י