בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השלווה היא חזות הכול.

לפני 14 שנים. 16 בפברואר 2010 בשעה 15:49

לא האמנתי שאני אצליח להתגבר עליה

ואולי בכלל לא התגברתי מעולם

כאילו אלוהים שלח אותה אליי במיוחד

מבכה על החמצה מלפני שלושים שנה

אבל בסוף אני הוא שמבכה, כואב עד עמקי נשמתי

לא את ליבי השבור, לא את גאוותי הפגועה

אלא בעיקר את החיוך שנעלם ואולי לא ישוב לעולם

וברגעים כאלו אתה מחפש מזור לכאב

בהם כל זמר מפטפט דרך המילים

אני נצמד לי למאיר האהוב

שיודע יותר מכל את נפשי







ובוכה את אובדן אהבתי :
שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר.

תפסה לה צעיר ערבי משכיל
דווקא אחד שהיכרתי
אפילו ראיתי איך זה מתחיל
לילה אחד השתכרתי
הרגשתי איך שזה זוחל לי
מתחת לרגליים,
ואיך שזה אוכל אותי
עד קצות הציפורניים.

טוב אני לא יכול להקיף אישה
שלוש מאות שישים וחמש מעלות
תמיד נשאר לה סדק דרכו
היא יכולה פתאום להתגלות.
לעובר שב בא ולוקח
כל מה שהיא רוצה לתת
היא רק חוטפת לעצמה
עוד רגע אחד רוטט.

שיר כאב...





להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י