לפני 14 שנים. 26 בפברואר 2010 בשעה 23:18
אנשים שואלים אותי : איך בדיוק נראה הסיוט שלך בבוקר
ואני מפנה אותם לאילן. כי אילן תמיד ידע לבטא את הכאב במילים
הזיכרונות שנשכחו מזמן
באים שוב, נוגעים בי
ונעלמים
החלומות שהלכו לאיבוד אי שם
באים שוב, נוגעים בי
ומתפזרים עם תום החשכה
כמה, כמה געגועים
האהבות שנקטעו כך סתם
באות שוב, נוגעות בי
וחוזרות לשנתן
החברים שהיו לצידי מאז
באים שוב, נוגעים בי
ונעלמים אל תוך החשיכה
כמה, כמה געגועים
ותוקפים געגועים
בכל פעם שנזכרים
בכל פעם שנפרדים