לפני 14 שנים. 6 במרץ 2010 בשעה 20:57
הכאב הוא אישי
הכאב הוא שלי
הכאב הוא בלתי נגמר
הוא כולל את הזעם
התשוקה למציאות שלא הייתה מעולם
הרי יש כאן סינדרום ההולך ומחריף
ומוזן מתשוקה לא מושגת
מעין קשר גורדי סבוך
שסיומו באבחת חרב חדה
וגם אם הייתי מחליף בשיר את המילה כאב
במילה זעם או עצב
הייתי מגיע לאותו מקום
כי בסוף כל כותב עומד האדם
מחכה לאבחת הגרדום