לפני 14 שנים. 18 במאי 2010 בשעה 8:24
אני קורא את המילים של רחל
ולא מפסיק לבכות
איזה כוחות נפש צריך בשביל לחבר מילים כאלו
על כמה גאווה פצועה צריך למחול בכדי שמילים כאלו יצאו מתוכה
וכמה עצב חבוי בתוכה
מדהים. פשוט מדהים. אין ספק. רחל היא הדבר האמיתי
מי אתה? מדוע יד מושטת
לא פוגשת יד אחות?
ועיניים, אך תמתנה רגע,
והנה שפלו כבר נבוכות
גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.
גן נעול - אדם. גן נעול.
האלך לי, או אכה בסלע
עד זוב דם.