בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השלווה היא חזות הכול.

לפני 13 שנים. 14 בספטמבר 2010 בשעה 14:22

אף אחד לא מזיל דמעה,
אף אחד לא מרגיש כאב.
יושבת לה בחדרה,
מחכה ללילה הקרב

והיא יושבת, והיא חושבת והיא אוהבת.

אף אחד לא מזיל דמעה,
אף אחד לא מעיף מבט.
שקועה עמוק עמוק בתרדמה,
מחפשת לה שם את המקלט,

והיא פוחדת, והיא כואבת והיא אוהבת.

עולה בערפל, ראשה בעננים
והוא כל כך סובל, לא בעניינים,
עולה בערפל, ראשה בעננים
והוא כל כך סובל, הוא לא בעניינים.

אף אחד לא מזיל דמעה,
אף אחד לא מרגיש כאב.









להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י