השיר הבא של חווה אלברשטיין,
מוקדש למישהי מיוחדת
שקצת מצוברחת לאחרונה.
וכולי תקווה שמילות השיר יחזקו את נפשה.
הרגל הופך לטבע/חווה אלברשטיין
שמור את נפשי מן ההרגל,
להתלונן הרבה.
זה לא מועיל, זה לא עוזר,
ומתמכרים לזה.
מי שעטוף ומרופד
בכאבים שלו,
הוא נהיה אדיש וקר,
לנעשה סביבו.
הרגל הופך לטבע,
וטבע קשה לשנות.
אבל בדרך קבע,
יש לנסות.
תן לי ללמוד מטעויות,
ולהמשיך לטעות.
תן לי לשכוח לקחים,
ולהמשיך ללמוד.
שמור אותי מן הנצחנות,
זה בור ללא תחתית.
תן לי את הסגולה לחיות,
בלי לבקש תכלית.
תן לי למצוא בכל אחד,
מה שיקר וטוב.
ולהגיד לו זאת מיד,
לא לחכות לסוף.
תן לי לומר גם לעצמי
איזו מילה טובה.
ולהבין שגם אני,
חלק מהתשובה.
הרגל הופך לטבע,
וטבע קשה לשנות.
אבל בדרך קבע,
יש לנסות.
לא לחפש תמיד הסבר,
פשר או כוונה,
וכשצריך יש לוותר,
אך לא להיכנע.
לפני 18 שנים. 1 בינואר 2006 בשעה 21:53