לאחרונה נשאלתי ע"י מספר חברים בכלוב, מדוע אני מקפיד כל כך על מדיטציות.
להלן תשובתי :
מתי לאחרונה שאלתם את עצמכם:
...האם אנו עושים מספיק ומגשימים מספיק בחיינו?
...האם אנו עושים יותר מידי – עסוקים ומעסיקים את עצמנו מתוך פחד מפני שעמום?
השקט והשלווה אליה חותר כל אדם. כשאנו מבקשים את השקט הזה : האם אנו בעצם כופים על עצמנו מאבק כנגד המחשבות בשתיקה קודרת בניסיון "לעשות" מדיטציה, או שאנו נענים לצורך הפנימי בהפוגה והתמזגות בהוויה?
כשאנו מבקשים להיות יצירתיים: האם הדחף ליצירתיות מאומץ ונובע מתוך פחד מפני הריקנות, או נובע מתוך גאות של אנרגיה בתוכנו המבקשת להתבטא?
מדיטציה כדרך למציאת השקט הפנימי ממלאת אותנו חיים ואנרגיה.
בין הדרכים המדיטטיביות למציאת שקט פנימי קיימים ההרפיה, השימוש בנשימות מודעות, היעזרות בהשמעת צליל עמוק ועוד.
המדיטציה מעשירה ומחייה את מקור היצירתיות בתוכנו. היצירתיות טמונה בשקט כפי שהאור הלבן מגלם בתוכו את כל הצבעים. מתוך השקט המדיטטיבי עולה שוב ניצוץ הרצון לנוע, לרקוד וליצור...
תנסו מדיטציה , תנסו למצוא את השלמות והאחדות בתוככם, זו הייחודית לכם.
במימד המוחלט מתוכו באנו ובו אנו מצויים, היש והאין מאוחדים בשלמות. על כן, גרעין השלמות הזה מצוי גם בתוכנו. אם אך ניתן לעצמנו להתחבר לטבענו הפנימי, הגרעין הפנימי הזה ינבוט ויפרח בתוכנו. השלמות ממנה באנו תלך ותחשוף את עצמה בתודעתנו ובלבנו.
תנסו ולא תתאכזבו.
לפני 18 שנים. 13 בפברואר 2006 בשעה 12:15