השלווה היא חזות הכול.

מכירים את הסיפור המפורסם של מרק טויין על האדם שנפל לבור.

אז הנה הוא לפניכם :הולך לו אדם בשדה ומבלי משים נופל לבור עמוק.

לאחר מספר רגעים של הלם והתאוששות מנסה הוא למצוא את דרכו החוצה.

בתחילה מנסה לטפס על הקירות, אולם אלו חלקים.

לאחר מכן מנסה למצוא אבנים שיוכל לעמוד עליהם בכדי להגיע לקצה הבור, אולם האבנים קטנות והבור עמוק.

בסופו של דבר, מתחיל האדם בצעקות : הצילו הצילו עד שעובר לו אחר בשדה ומציץ מקצה הבור.
הצל אותי, קורא האדם לאחר. לך והבא כלים שיוציאוני מכאן.

כיצד נפלת עונה האחר ? ומדוע נפלת ? ומדוע לא נזהרת ? האם אינך יודע שעל אדם להישיר מבט בדרכו וכך הלאה הלאה.

אין זמן לתחקירים, צועק האדם מהבור. קר בבור ועוד מעט ירד גשם והוא יתמלא במים.

אולם האחר ממשיך להטיף מוסר וללמד תובנות עד שנמאס לאדם מהבור ומבקש מהאחר להניח לו לנפשו.

וממשיך האדם לצעוק : הצילו, סייעו לי לצאת מהבור.
והנה עובר לו שני, מביט אל תוך הבור ומתחיל במתן עצות : הרם יד ימין לזיז שמשמאלך, הרם רגל ימין לגומחה שמימינך, נסה לקפוץ גבוה, נסה לחצוב באבן וכך הלאה והלאה.

איני יכול עונה האדם בבור. לך והבא כלים שיוציאני מכאן אומר האדם בבור.

אם אינך רוצה לשמוע בעצותיי, אחדל לעזור לך עונה השני וממשיך במתן עצות עד שנמאס לו לאדם בבור ומבקש מהמציע להניח לו לנפשו.



וממשיך האדם לצעוק : הצילו, סייעו לי לצאת מהבור.

ועובר שלישי ואומר : בהחלט אצילך. ולפני שהאדם בבור מספיק להבין את המתרחש, קופץ לו האחר לבור ישר לתוך ידיו של האדם.

מה עשית ? צועק עליו האדם בבור. מדוע לא חשת להביא כלים להוציאני . מדוע קפצת לבור ? עכשיו שנינו תקועים כאן. והבור עמוק ועוד מעט יחל הגשם.

נכון עונה לו השלישי. אבל ההבדל בנינו הוא שאני כבר הייתי תקוע בבור הזה פעם. ולכן אני גם יודע מהי הדרך החוצה.

סיפור יפה נכון ?
זו הסיבה שאני לא מצליח להתגבר עליה.
כי סקס טוב ושיחות אינטלקטואליות אפשר למצוא בכל מקום. אבל איתה זה היה אחרת.
הרגשתי שהיא הייתה כבר פעם בבור הזה ולכן הייתי בטוח שהיא זו שתוכל להראות לי את הדרך החוצה.