צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השלווה היא חזות הכול.

לפני 18 שנים. 6 ביוני 2006 בשעה 18:30

"אולי החיים לא חייבים להיות מושלמים כדי להיות טובים," אומר שוקו כלב הלברדור, אחד משני גיבורי עד קצה המושב, "אולי משהו תמיד חסר בהם," המשיך, "גם אם לא לך, גם אם לא באותו רגע, משהו תמיד חסר, ואולי זאת לא בעיה שצריך להתגבר עליה, אלא פשוט עובדה שעושה את החיים לשלמים, חלק מהעניין."
זו אולי התובנה העיקרית אליה מגיעים ג'וני ושוקו, גיבורי עד קצה המושב, אחרי הרפתקאות קשות ומרגשות. אך בדרכם אליה הם לומדים גם שיעורים חשובים על חברות ונאמנות, על שחצנות ובגידה, על מה שנשאר בליבנו אחרי שאנחנו נפרדים מאדם אהוב, על המחיר הגבוה שאנו משלמים על דעות קדומות, ועל הצורך לקבל את הדברים הקשים בקיום, הדברים אותם איננו יכולים לשנות.


הפער בין עולמם התחרותי אך ההרמוני של בעלי החיים לבין סגנונה האלים של תרבות בני האדם מגיע לשיאו כשאחד מן החברים נופל קורבן לירי ציידים. או אז מתאגדות כל חיות המושב, ומתגברות על אי ההסכמות ביניהן, על מנת ללכוד את הציידים.

מתוך עד קצה המושב /עמליה רוזנבלום.


ניני - אפשר לשאול את הספר?
:-)
לפני 18 שנים
ניני -
בקצוות המושב שלי יש גדרות מסביב.
במושב שלי, מקצה המושב הנמיות מתאגדות יחדיו ערב ערב, כגנבים, לחפור מעבר אל תוך לולי העופות...
במושב שלי, כל בוקר אפשר היה לראות כמה פגרי עופות נטולות ראש, שוכבות בכלוביהן...
במושב שלי, אותן נמיות למדו לחצות את הכביש בריצה מהירה,ולמצוא מחבוא, שם יד אדם טרם נגעה...כן, יש עוד כאלה מקומות שם, במושב שלי...
במושב שלי, הכלבים מסתובבים בחבורות, כמו קבוצת בני נוער לעת חשיכה, עסוקים בשלהם, מכשכשים בזנבם,
הלוע שלהם, כאילו מחייך, לשונם משתרבב...
במושב שלי, תראה להקה של עופות מתקבצת לה לעת ערב בפינת הלול, מתכוננים לשנת הלילה. -
אורגיה אמיתית...
במושב שלי, ממש לא בקצה,
מסתובבים להם החתולים והחתולות,
מוצאים את הפינה הכי תחוחה ומושקעת, כדי לשכב ולהתרענן...- אחלה תנאים, אחלה צימר בצפון....
מה רע, לשכב ולהתכרבל כך באדמה התחוחה שחפר אותו בעל בית על שניים...מה רע באמת?!
במושב שלי, "צדו" אנשים את אותם אנשים-ציידי חתולים .

בעיר שלי היום, אל מול הדירה שלי, על ענפי האקליפטוס הגבוהים, על שפת הנחל הידוע מקננים להם, הפלא ופלא, תוכוני דררה ירוקים, בעלי זנב ארוך, עם להקת עורבים צווחנית...

החיים לא מושלמים להם. תמיד משהו חסר בהם,
אבל הם טובים להם...

ממש עולם מקביל...
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י