לפני 9 שנים. 23 באוקטובר 2015 בשעה 14:28
ושאל התלמיד את המורה :
ואולי כל פעם מחדש אני טועה בנסיון נואש
ליצור סיפור אגדה חדש.
שולח את האהבה שלי במורד המחילה
מבלי לדעת כמה היא אפלה.
והאשליה שזורחת בכל שעות האור
נוטפת עסיס פרחים מתוק וטהור
מפתה את התשוקה הזריזה והנחפזת
אוטמת כל פתח ,ספק בוטה, ספק מרמזת
תנשום בנועם ולא בפחד ,
ראה את שטיפחנו יחד
שבועת אוהב בלחש נלחשת
גדף בזעם את גורלך
הוא הרי מכוון נגדך
דברי אויב בכעס נזעקים
אישה
אם לא רצית לקחת פחות אז איך זה שלקחת הכול
השארת אותי מתבוסס בדם וחול
אמש היה מאושר היום סיוט
מלאכי מרמה החליפו בלילה את המציאות
וענה המורה : אולי המרחב והזמן והשפה
שונים בקשר בין גבר לאישה
ומי שמחפש עקביות באהבה
מוצא רק את האכזבה
ואולי הפתרון בכלל מחוץ למעגל....
אולי לא ואולי כן, הכל בעיני המתבונן