לפני 8 שנים. 1 בנובמבר 2015 בשעה 15:47
הגורל מתעתע בנו ואין ממנו דרך יציאה
ובזמן שהמאכלת חורכת אותך מבפנים
אתה עוצם את העיניים ומתפלל ליום אחר
שואל את עצמך למה נכשלת במבחן המוסרי
כי בסופו של יום
אם לא היית שם, לא תדע לעולם
וזוהי תמציתו של הכאב
ורק כשהנזיר הזקן שעמד בפינה לחש לאוזני :
אין בחיים בעיות, רק אתגרים
הבנתי שזוהי תחילתה של הזריחה