לפני 7 שנים. 14 במאי 2017 בשעה 6:26
הכתיבה הזו שלך.
יש בה משהו פנימי זועק.
בדיוק כמוני.
זה נוראה מורכב.
וזה אכן כך.
אם רק היית מאפשרת לי הייתי לוקח אותך בפעם הראשונה שלנו אליי.
מורה לך לעמוד במרחק עשרה מטרים ומקריא לך משיריי
בסוף כל שיר הייתי מבקש ממך להתקרב אליי מטר אחד ולהוריד בגד לבוש אחד
וכל שיר היה הופך נועז וחודרני מהאחר וכל שיר הייתי נחשפת אליי יותר
ואם הייתי מצליח להביא אותך עד אליי ערומה
הייתי יודע שתהי שלי לעד