השבוע, שער שנים למותו של דוד אבידן.
משורר ידוע שכתיבתו בדומה לזו של יונה וולך ורחל, מתחברת בהרבה מקומות לעולם הסאדו שלנו.
כשרונו הגדול של אבידן הוא ביכולתו לתת עוצמה אמיתית, חזקה, אינטנסיבית, לרגשותיו ולתת בהם את המילים והאותיות וההברות המתארות בפשטות ובכאב את החיים שאינם אלא חיי כולנו, אותם נחווה באופן הקשה ביותר עד תום, עד מות ...
לקרוא ת שיריו - מומלץ מאוד
בשביל כמה ידידות יקרות שלי, החלטתי להקדיש דווקא את אחד השירים האומפטמים שלו.
אם לילה אחד יספרו לך
שאין אהבה בעולם
אם בוקר אחד יבשרו לך
כולם בגדו כולם
אמרי שזה לא יכול להיות
אמרי שאת ממשיכה לחיות
אמרי שזה לא נורא
זה לא נורא זה לא זה לא נורא
אם בוקר אחד יספרו לך
שכל העולם כבר נשמד
אם בוקר אחד יבשרו לך
מחר תמותי את
אמרי שזה לא יכול להיות...
אם בוקר אחד יתברר לך
שנשארת לבדך מכולם
תדעי שנלך אחריך
אפילו עד סוף העולם
אמרי שזה לא יכול להיות...
לפני 19 שנים. 20 במאי 2005 בשעה 12:35