סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השלווה היא חזות הכול.

לפני 17 שנים. 17 בפברואר 2007 בשעה 11:46

מי זה יוצא כל לילה אל הרחוב הריק
כשרק פנס דולק
ורק שיכור שורק
הוא מטייל עם מקל וסל ביד
מרים קופסה עם לב
עדות לזוג אוהב

והוא יושב לו על ספסל
שם בתוך הגן
בתוך הגן
אוסף פרחים נובלים של נערים
שנערות לא באו ברשתם מעולם
הוא אוסף פרחים נובלים של נערים
שנערות לא באו ברשתם מעולם

והוא יוצא כל לילה אל הרחוב הריק
אותו פנס דולק
אותו שיכור שורק

הוא מתבונן בכוכבים ומחפש
שם את חייו שלו
מוצא רק את צילו

הוא יושב לו על ספסל
שם בתוך הגן
בתוך הגן
אוסף פרחים נובלים של נערים
שנערות לא באו ברשתם מעולם
הוא אוסף פרחים נובלים של נערים
שנערות לא באו ברשתם מעולם

לי-אורה - מה זה הנוגות הזו מאסטרררררר?????
לפני 17 שנים
life of a poet​(אחר) - התשובה היא מצויה בשאלתך לי-אורה.
לא רצית באהבתי כך שנאלצתי לצאת אל הלילה בודד ונוגה.
וילהם
לפני 17 שנים
לי-אורה - יקירי, אהבה...זה לא עניין כל כך פשוט לבוא ולקחת....
אתה יודע...
נישוקים!
לפני 17 שנים
life of a poet​(אחר) - את מספרת לי ?
איך אמר גור'ג מסיינפלד כשמישהי זרקה אותו ואמרה לו : זה לא אתה זו אני.
לי אומרים דבר כזה ? הרי המשפט הזה חתום על שמי בטאבו !!
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י