לפני 6 שנים. 18 באוקטובר 2018 בשעה 8:12
פניך ריצדו לי כמו מתוך חלום, ואולי זה היה באמת חלום
כי הרי לא הפצעת במציאות בכדי שאדע לא להפסיק את דמותך בחלומי לאהוב.
אולי הלכת לאיבוד, למרות שהסתכלת לי בעיניים עמוק ואמרת : אל תפחד, כי אם נלך לאיבוד , יהיה זה יחדיו.
ואיני מוצא עוד את שפת אבני הדרך, שתראה את דרכך אלי.
אני לבד, כשהשמש מאירה. ואני לבד שכוכב זורח בחשיכה.
לו רק היית כאן לידי, למרות שאיני מכירך או ראיתיך מעולם.