אני לא רע?!

והנה היא יושבת בפאב...צוחקת ומרוגשת...פוחדת וחופשייה.

והוא לידה..מדריך ומסביר..ממש מאיר פנים.

והיא צופה בכל מה שהם מתכננים ומרגישה..חיה!

מרגישה חמה ואוהבת, מרגישה נאהבת וסקסית..מרגישה שלמה.

כך צריכה להרגיש אישה/כלבה מושלמת.

הוא נוגע והיא זזה...מזר מוחלט פתאם הוא מוכר לה.

החיים ....רולטה של שיאים.

ואת, את מושלמת שלי.

אין לך אפשרות לברוח..

אין יום ואין לילה.

זה רודף והופך אותך...

זה מדיר שינה מעיניך.

זה מעצים כל נגיעה או חלום.

לוקח נשימה עמוקה

ומגלה שחסרות טיפות של חמצן באויר.

מסתחרר מדמותה.

מחייך.

כי כל יום, מעצים את התחושה ביום הבא.

עברנו הרבה, עכשו הזונה שלי מוכנה.
לקחת וליצור דבר חדש, זה כמו אמן, רק בחיים
עכשו נותר לקטוף את פירות היצירה.
כיף לי.

זו הזדמנות...
לבקש סליחה גם כשאתה שולט...
לומר תודה גם כשאתה גבוה..
למחול...

להבין שבחשבון הנפש האישי
תמיד יצוצו חלומות ומשקעים
עליהם תוכל להיות גאה
וכמה בודדים אותם נשאף לתקן

להסתכל לחיים לתוך הלבן שבעיניים
ולא למצמץ....
אלא לנשום עמוק ולהתאמץ, להשתפר
גמר חתימה טובה לכולם!!

הגיע הזמן, אני חוזר לכתוב אחרי שעסקתי יותר ויותר בדברים פחות חשובים.
כבר חודש אני מרגיל את הקטנה שהיא הזונה שלי, שיש לה משמעות נוספת. היא מתרגלת "עידוד" הקליינט ומבינה שתפקידה להביא כמה שיותר מהר לסיפוקו.
אפילו עונה בשמחה לשמע קריאתי אליה "זונה שלי"...
עכשו נותר למצוא את הלקוח הראשון שלה. לא פשוט בכלל לעשות מעבר כזה.
להכין
לסדר
לתאם
להתאים
להביא אותה לקו הגמר ולוודא שלא שברת אותה
גולד שלי - זה מגיע!!
תראי לי את הנאמנות והמסירות שלך בקרוב שלך.

עוד במה ימים ואנחנו בברלין. שמעתי כל כך הרבה על המקום שממש עומד לי....
הגיע הזמן להשתעשע עם "הגדולים".
אשמח לעוד הכוונה והמלצות...
מישהו?

כשאתה חונך כלבה, הרי שכל התהליך מלווה ב"הרגלה" למעמד, לרצון שלך (שתמיד, אבל תמיד יותר חשוב משל המתלמדת). אסור להניח לה יותר מידי זמן להתרגל למעמד או למצב הקיים. תמיד השאיפה היא להמשכיות והכוונה שלך. אתה מרגיל אותה בצורה הזו למעשה לא להתרגל, להיות ב"מתח" למידה, להיות "על הקצה" שבין ה"בסדר" ל"כישלון". אני חושב שאחד הדברים החשובים הוא לטפח את תחושת ה"כישלון" אצל הכלבה שלך. התחושה הזו גורמת להתגברות הרצון לרצות ותחושת הכניעות והנחיתות שלה. את פירות ההצלחה אתה תקטוף בהמשך.
ואז הגענו לחוק החדש שלמעשה מטרתו היא, המשכיות תהליך ה"הכנסה" למעמד הכלבה. קבעתי שבכל פעם שאעביר את אצבעותיי על פיה, עליה ללקק ולמצוץ תוך הוצאת הלשון. בכל מקום לא חשוב מי נמצא. שוב המבט הזה שאינו קולט לחלוטין את רצינות כוונתי עלה לרגע על פניה ואז אמרה משפט קצר "בסדר אדוני". וזה הספיק.
יומיים אחרי, 1330 בצהריים, יושבים ב"ג'אפניקה" בא.ת.פולג. בדיוק סיימה את הנודלס עם העוף, מולנו משפחה עם ילדים ובכלל המסעדה ממש לא ריקה. היא מסתכלת עלי עם חיוך. לא התאפקתי, הרמתי את יד ימין ודחפתי לה את האגודל לפה, המשכתי לסובב את האצבע על שפתיה והיא בלי לחשוב פעמיים החלה ללקק את האצבע תוך עצימת עיניה. אומנם הנאה, אבל בעיקר מבוכה מהסובבים. כאן אתה חייב להתערב כדי שתבין את התהליך, "תפתחי את העיניים כלבה" אמרתי והיא עשתה זאת מיד. "תביטי סביב ותראי איך אנשים מגיבים" אפשר היה לראות איך הפטמות של הכלבה היפה שלי מתרוממות ומזדקפות.
היא ראתה את האם שישבה מולה נועצת בה מבט ארוך ואז מאכילה את הילד שלידה תוך הגנבת מבטים לעברינו. הרגשתי את הפה נפתח לומר משפט ודחפתי את האצבע עמוק יותר עד שנחנקה. עיניה אדומות מבוהלות, כשהמחשבה שחלפה בה היא "מי ראה את זה?".
שלפתי את האצבע ואמרתי "בכל מקום כלבה".
הקטנה שלי הנהנה בראשה ונבחה אלי.....כמו שאמרתי בעבר....בהחלט מתקדמת.
הרוטינה וההקפדה על החוקים שדרך, רק אלו יביאו למיצוי היכולת שלה ככלבה והכרה אמיתית בהיותך אדונה. זה קשה לעיתים ובמיוחד בזוגיות מתמשכת לפתח את הרוטינה, לשמר אותה וליצור את המומנטום החיובי לכניעות, אבל מי אמר שקל להיות אדון!! הפירות של ההשקעה מגיעים תמיד בסלים גדולים...תאמינו לי ...זה כדאי!!.
אז מה השלב הבא?
הכלבה צברה 2 עונשים שצריך לטפל בהם השבוע....(אסור למרוח – השכר והעונש חייבים להיות מיידים ככול שניתן) חשבתי על עונש הכולל התקדמות בחשיפה ובאמון בי כאדונה. הוכחה נוספת להסכמתה בשליטתי. אני מתכוון לבחור זוג או אדון נוסף ולהפתיע אותה בנוכחות שלהם....קולר, על ארבע, נביחות, הפשטה ובעיקר עזרה בהצלפות בישבנה, כשהיא עם פניה אליי סופרת כל הצלפה. מוסיקה טובה, נרות בחדר וזרים שבוחנים אותה.
מעניין מה יהיה....

אדוני מון אמור

למה? למה?
למה הרצוי לא מצוי?
למה אנשים חושבים שהם "הדבר האמיתי"??
בסך הכל מה רוצה הבנאדם?...קצת איכות, בגרות, שפיות, הנאה, העשרה.
הלו...יש זוגות כאלו? מחוברים, איכותיים, נקיים, דיסקרטים, משכילים, שפוים והכי חשוב...אוהבים?
לא רוצה ילדים, מתלהבים, אכזריים, אגואיסטים, מתחלפים. רוצה שלווה.
רוצה ללמוד, רוצה לראות, להחכים, להתעשר, להנות, להראות, לחלוק (ולא...לא את הכלבה שלי!!)
יום אחד, יום אחד אני אמצא אותם.
ואז...
אדוני מון אמור.

אבא שלי הוא ה"הנדימן" האמריקאי מהטלוויזיה, מחזיק בבית מאות פריטי ציוד של "גברים".
מקדחות, מסגרות, פטישים, מסורים, דבק לסוגיו, מה לא.
לא רק שיש הכל מהכל אלא שמוצאו הוא יקי אמיתי. הכל מסודר ונקי למופת. אפילו בצבא בתור איש מילואים באפסנאות יצא לו שם כזה.
לנו הילדים אף פעם לא נתן לגעת בציוד שלו.....שולט. אולי משם מגיע האופי שלי.
אחד הדברים שתמיד היו ובשלל גוונים וסוגים הוא חבלים.
לקחתי.
החזקתי בבית חבל לבן לכל מקרה. אמרנו מוצא יקי....אף פעם לא תדע מתי תצטרך.
לגולד שלי חזה מדהים. אני אוהב את הצורה שלו, הגודל שמתאים כל כך לגוף הארוך והסקסי שלה, כמו טיפת מים שבראשה מזדקרת הפיטמה הכהה.
גולד אוהבת ורגישה לטיפול בחזה, רוצה חזיה שתרים מלמטה ותלחץ מלמעלה בקיצור רוצה את הפיטמה מובלטת החוצה כך שאוכל לשחק בה ולגרות אותה.
נזכרתי בחבל ובאומנות הקשירה היפנית - שיבארי, אומנות עתיקה של פיסול ועיצוב הגוף תוך שימוש בחבלים וקשרים. אחד הדברים הידועים הוא למשל קשירת כפות הרגלים של ילדות יפניות לצורך מניעת גדילתן ועיצובן ע"פ הדגם היפני (קטן=יפה).
ערב אחד שלפתי את החבל, הסתכלה ולא הבינה..."מה בדיוק אתה רוצה?" בואי ותעמדי בשקט. התחלתי לכרוך את החבל סביבה, קודם כל מתחת לחזה במס' מעגלים, אח"כ מעל החזה ובסוף, יצירת הלחץ במרכז וקשירת ה"עניבה" כולל הצוואר וסיום מאחור בגב.
מספיק היה מבט אחד לעינייה בכדי להבין שהכלבה היפה שלי מתרגשת...אפילו מאד. בדיקה מהירה בין הרגליים ואכן הרטיבות שם הפתיעה אפילו אותה.
עכשו הפכתי אותה עם הגב אלי והתחלתי לשחק הפיטמות המובלטות. צביטות , מעיכות, מכות, נשיכות. עם היד השניה התחלתי לעסות בין רגליה את הדגדגן והחריץ היפה שלא הפסיק לנזול לכף ידי. התחילה לגנוח. הורדתי אותה על 4 ונתתי ללה למצוץ את הביצים שלי, התחת היפה התרומם אני התחלתי להנחית עליו מכות, פעם פלח ימין ופעם בשמאל. קצת קשה להשמיע קולות כשהפה מלא ובכל זאת הצלחתי להבין שגולד היפה, בעצם אומרת לי "תודה אדוני" אחרי כל מכה. יפה - מתחילה להבין את הרעיון שבבסיס השליטה.
כשכולה אדומה בפנים והרוק ניגר בלי סוף, משכתי אותה למעלה ושוב סיבבתי אותה כשהיא על ברכיה. הכלי שלי שהיה זקור ומגורה, פילח אותה מאחור בין רגלי אל תוך הכוס החם והרטוב שלה. שתי ידי על החזה והפיטמות, מנעו ממנה לזנק קדימה בהפתעה וכך, נפלטה ממנה צעקה של עונג והפתעה.
"אאאדדדווונננייי"......עכשו הידים מעכו את החזה באריזתו החדשה מקדימה והזין דפק בה מאחור, באוזן ימין שלה, הסברתי שוב את המשמעות של "רכושו" של האדון. הרשיתי לה לשחק בדגדגן ולא חלפו שניות עד שביקשה רשות לגמור.
קיבלה...בתנאי שאשמע את הנאתה...את השאגה שיצא מהבטן התחתונה דרך החזה והגרון מתוך פניה האדומות שמעתי היטב. גם הדיירים בבניין, גם בקצה הרחוב הפסיקו ילדים במשחקם. אהבתי...אהבתי מאד.
אז בתור פרס לעצמי על התענוג עם החבל, שלפתי את הפלאג היפה שקיבלה, התחלתי לדחוף אותו לתוך התחת היפה.."אדוני אי אפשר גם פלאג וגם זין" - אי אפשר?? איזה אמירה קשה ובלתי אחראית!! ....בוודאי שאפשר ועכשו נוכיח זאת. ובגדול.
הפלאג והזין נכנסו וחפרו בה, הידים המשיכו לנגן בכוח על החזה והפיטמות. חלב נזל מהן, מיצי כוס נזלו בין רגליה ורוק ניגר על סנטרה. את הגמירה הבאה לאחר שקיבלה רשות השארתי לעצמי, חסמתי את פיה בידי והקשבתי למנגינה שלה. כל תא, התעוות וצווח מתענוג. ריח הגוף היה באפי כמו בושם יקר. לאחר שנרגעה ושלטה בגופה שלפתי את הזין ממקומו והשארתי את הפלאג בפנים. סובבתי אותה לזין ונתתי לה רשות למצצוץ וללקק אותו.
אחרי שניקתה אותו היטב, התיישבתי והושבתי אותה על הזין לחדירה עמוקה נוספת. הפלאג נדחף עמוק ביד ימין שלי לתוך התחת היפה שלה, הפעם לא חיכיתי והרשיתי לעצמי לגמור עמוק בין רגליה.
התפוצצתי ושפכתי זרע בלי סוף.
נשענתי אחורנית, גולד ליקקה את כל חלצי ממה שנשפך ממנה וממני.
"תודה אדוני"..אמרה הכלבה הסקסית שלי.
"תודה אבא" חשבתי לעצמי....תמיד טוב שיש חבל בבית!!
אדוני מון אמור.