לפני 15 שנים. 18 ביוני 2009 בשעה 21:14
יש כאלה "עסקים של גברים" כל מיני .
אני גם בעסקים כאלה . אומרים שההבדל בין ילדים וגברים הוא במחיר של הצעצועים , כל כך נכון .
בשבת שעברה הייתי בטיול אופנועים , לא אופניים, אופנועים . כל כבישי הצפון היו מוצפים במאות אופנועים , קבוצות מאורגנות או שלא , חלק על מפלצות עתירות סמ"ק וחלק אפילו על קטנועי שליחויות.
רק בישראל גר גולדווינג עם גראנד דינק ו- CBR עם ג'וי מקס ירבץ , אבל גברים .. כמו אחוות גברים .
במפגש הזה מדברים בעיקר משווים כלים , פוזלים זה אל זה בלי להרגיש ובודקים של מי יותר גדול
ומתפתחות שיחות על סמ"ק וכ"ס ומומנט וסיבובים .
נוסעים די הרבה והאמת לפעמים די מהר , לא מאד מהר , אבל מעת לעת איזו קבוצה פתאום תופסת עצמאות , עוקפת את כולם , בסיבוב ויוצאת קדימה , הם יחכו בצומת הבאה , הרי זו ארץ קטנה , קטנה מידי .
אני משתדל תמיד להיות בדבוקה הראשונה . הכלי שלי לא הכי גדול , ממש לא , זו לא הכוונה , וזה מאד מאתגר אותי להיות ראשון , להיות קדימה , זה לא רק הגודל , זו גם הטכניקה .
בשיחת גברים שהתפתחה באחת החניות , אחד מבעלי האופנועים היותר גדולים –מהירים- יקרים- יוקרתיים סיפר שהוא בצרה צרורה . אני ישבתי בצד , האזנתי , שקט זה שבת , לא ? לא עובד מנקה את הראש .
אפילו יש לי ביגוד מיוחד , נפרד לטיולים האלה , קסדה אחרת , ללא הדיבורית , מעיל אחר , מגינים אחרים , נעליים אחרות ואפילו משקפיים אחרות . למרות הרצון להיות חלק מהקבוצה , אני OUTSIDER , יושב בצד מביט לומד , במיוחד שבעלי אופנועים של מעל 120,000 ₪ מדברים .
אני יותר נהנה מהדרך ולא מהטכניקה . ויש לי עוד יתרון , עליהם אני "בעסק" מגיל 18 התחלתי על פסגת העולם אז ולאט לאט ירדתי ועכשיו אני עולה . הקילומטרז' שלי אדיר , לעומת שלהם , למרות שחלק מהם יותר מבוגרים ממני , אני כמעט חי על האופנוע .
לפתע אחד מהם , הזכיר את שמי , היי , למה לא תעזור לו ?הוא אמר . במה ? עיניתי מקווה שהם יתנו לי לצלול חזרה לקפה שלי ולשקט של ההפסקה .
אתה הרי עוסק בזה , תגיד לו מה לעשות .. וכאילו לא עברה שניה והבחור עם המונסטר מתישב לידי ומתחיל ללהג על הצרות והקורות אותו .
תמיד רופאי שיניים נמנעים לספר שהם .רופאי שיניים כי תמיד מישהו , ולא משנה איפה שישמע שזה העיסוק שלהם , יתחיל ל להג את צרותיו בפניהם תוך פעירת פיו ובקשה תעיף רגע מבט ..
לגינקולוגים , אורולוגים ופרוקטולוגים , זה לא קורה אגב .
לא אני לא רופא שיניים אם מישהו שאל .
כבר לא היה לי נעים , הבחור התחיל לשאול וללחוץ ואני עניתי , תשובה של שבת בבוקר , ברמת הגולן על איזה תל –אלנאבי-מת והוא התלהב . לא אין עלי כרטיסי ביקור אמרתי .
היום בערב הנייד מצלצל הבחור על הקו . חששתי שההוא יכנס לי לווריד שנית , כבר בשיחה ברמה , הבנתי שעסקים לא יצא ממנו הוא ככה והוא ככה , ואני כבר נכוויתי מדברים כאלה .
שמע , אתה זוכר אותי ( איך אני אזכור אותך .. מי , מה ?) אני עם המונסטר השחור , זוכר ?
כן עניתי מקווה שהוא לא יכנס לשיחה ארוכה . עשיתי מה שאמרת והענין סודר ( ידעתי את התשובה בשניה, כמו תמיד, אבל אני לא מצפה לשאלה של "לאן לשלוח את הצ'ק של 20,000 ₪ )
אמרו לי החבר'ה שאתה תהיה מוכן לקבל נסיעה על המונסטר בתור שכר טירחה 0 ואם הוא קורא את זה כאן אז מגיע לו , האמת הייתי מעדיף שכר טירחה , אבל זה מה יש ) כן אמרתי ו...
אז תראה אנחנו מתאספים כמה חברה לנסיעה ו....
לא אני לא רוצה להיות מורכב אמרתי
לא אני אתן לך לנסוע עליו !!!!
בחילופי זוגות או בקקוהולדינג , ( שעשיתי הרבה ) , הגבר ה-"חוקי" נותן את אשתו לאחר שישכב איתה , לפעמים הוא מקבל את אשתו של השני או שהוא יושב בצד ונהנה מזה שאחר עושה את בת הזוג שלו .
אופנוענים מוכנים להכל , אבל לא לתת את האופנוע שלהם לאיש בעיקר אופנועים מהסוג הזה שהופכים חלק מהאישיות של הרוכב / בעלים , או בעצם לדעתי משקפים את אישיותו .
אפשר ללמוד הרבה מסיגנון נהיגה או רכיבה של אדם . לעבודה הראשונה שלי לאחר גמר התואר הראשון , התקבלתי בזכות הנהיגה שלי , בעל החברה העלה אותי על טנדר סובארו , ואמר לי , סע .
אחרי 20 דקות בפקקים של דרום ת"א כשהוא רק מסתכל עלי , אמר יופי , אתה מתחיל לעבוד ביום שני.
איש המונסטר אמר לי לאן להגיע , עליתי על המלכותי שלי ,כשאני לבוש בחליפת טיולי סוף השבוע .
כשהגעתי היו שם כבר כמה כלים , כולם יקרים מהירים ודי נדירים .
אחרי שיחה קצרה , עשינו את חילופי הזוגות , סליחה כלים , הרגשה מוזרה .
הרבה זמן לא נסעתי על אופנוע רגיל , שלי גדול אבל ..אוטומטי , חששתי גם מלעלות תוך הרמת רגל , כי בעצם אני כל הזמן עולה על "כורסא" .
מפתח , אור ירוק אדום וכתום , לחיצה קלה , ומנוע של 999 סמ"ק בין הרגליים רוטט פועם מרגיש כוח .
הראשון למטה נכון ? כן הוא עונה , סע קצת פה במגרש להתרגל ( אם הוא היה יודע שזו כל כוונתי ...)
סובבתי מצערת , שחררתי מצמד לאט לאט , כמו תלמיד בשיעור הראשון .
זה חזר אלי , המגע , הכוח כמו שפעם הייתי , הצלחתי לנוע בחופשיות , להחליף הילוכים ולנסוע להאיץ להאט , להסתובב התחלתי לנסוע במעגלים הולכים וגדלים , במעין ריקוד , המוזיקה רק מנגנת בראש .
ההילוכים כבר התרגלו לרגל שלי כשחזרתי מהסיבוב ראיתי את החבורה עולה על הכלים , האורות הרעש חדרו א ת הלילה עצרתי לידם , ובקלות העברתי לניוטרל , המנורה הירוקה דלקה , זה האור הירוק המשמח ביותר שראיתי .
לאן ? שאלתי לקצר ענה לי אחד מהם , לא הבנתי .
הם יצאו לכביש הראשי , ברעש במהירות , התחלתי להחליף הילוכים , שכחתי לשאול עם זה 5 או 6 ובעצם זה לא משנה .
המלכותי שלי נוסע איתם הוא עליו , כמו להסתכל על בת הזוג שלך נתקעת עם מישהו אחר , ואתה עם שלו שהיא אולי יפה יותר ,צעירה וסקסית אבל לא שלך לתמיד .
החבורה כבר ב-140 ככה משייטים , אין בדבר הזה מד דלק קלטתי , אצלי יש לוח שעונים מפורט עם הכול פה רק טורים , מהירות ונורות שכשהן נדלקות אתה כבר ב-DEEP SHIT .
המלכותי בתור החבורה במהירות הזו , דמיינתי את מד הטורים שלו כבר על האדום .... כאילו איתי היא אף פעם לא עשתה אנאלי ואיתו כן ? זה קרה לכם ? בעצם לא ביקשתי ממנה .
די מהר הגיעו הסיבובים , התנועה גם לא קלה , מלא עולים בכביש הזה , חמישי בערב לעשות שבת בירושלים . הגענו בתוך חצי שעה , עכשיו שמתי לב שקר לי , השילוב של זיעה וקור ירושלמי במעיל קיץ מרשת , לא מתאים מסתבר . קר . קר אותי מהתרגשות ?
מפגש קצר עם חבורת רוכבים ירושלמית , כולם עם אופנועי ספורט , לבושים כמו אנשי חלל בחליפות ירוקות , אדומות , כחולות , מתאימות לצבע של האופנוע , כולם קצוצי מספרים כלומר .. בלי לוחית אחורית . המסע מתחיל בשנית לא היה ברור לי לאן נוסעים , אבל המהירות מתחילה לעלות , וגבוה
אני ביניהם , ברביעייה הראשונה . כשראיתי את השלט של יריחו שמאלה התעוררתי . אני מקווה שיהיה מספיק דלק לחזור .
אחרי שתי דקות הגיעה גם החבורה הקודמת . חיכיתי לראות מה עם שלי , הוא היה בראש , באמת.
איזה כיף אמר לי זה שאיתו ... אף פעם לא חשבתי שזה ככה על קטנוע גדול ...
גם אני לא חשבתי שאני אסע ככה . אמרתי לעצמי
הוא המשיך אתה נוסע יורת מידי זמן על טוסטוסים , תעבור לדבר האמיתי , זה יעזור לך , מי שנוסע על טוסטוס נשאר טוסטוס גם בנשמה ...
יש מספיק דלק ? , שאלתי מנסה להיאחז בקרקע המציאות , מיד נמלא , אמר .
המשכנו לתחנת הדלק הסמוכה , כעשרים אופנועים , רועמים , טוב נו אחד יותר שקט .
מילוי דלק קצר , מתברר שהייתי די על "אדים" .
התחלה של חזרה , הפעם החלטתי שאני ראשון , הכלי הזה מסוגל לתת להם בראש הוא נולד לזה .
נסיעה מהירה , מאד , מבט במראות מגלה אורות מתרחקים עוד קצת משיכה ומאחרי חושך , הסיבובים משאירים אותך לבד עם נהגי הרשות הפלסטינית שנוסעים מולך או לפניך .
בכניסה למחנה צבאי , בצומת מואר עצרתי , חיכיתי לחבורה דקה והם איתי
המשכנו , ביציאה מירושלים חיפשתי את שלי , החלפנו חזרתי לרוגע שלי הרטט נחלש , אבל היה עוד קיים .
התחלנו בירידה , חסרה לי הפעם הישיבה הדחוסה והכפופה על המונסטר הרגל עוד חיפשה את ההילוכים ופעמיים עוד משכתי במנוף שמאל , כי חשבתי שזה הקלאץ' .
אני פה כותב , אז הכל עבר בסדר . למדתי על עצמי כמה דברים.
http://www.fullgaz.co.il/scripts/image_viewer.php?image=/tests/2008/696/1.jpg
![]()
![]()
![]()
[url][img]
