זן,זיונים ושירה..

היי סייקו באני

לבלוג הזה שלי את בחיים לא תגיעי..ולא תדעי עליו...ובטח לא על הכרטיס שלי כאן באתר...ואת ההודעה הזאת את בחיים לא תראי...

נכון חלק מהסיבה שנמשכת אליי הייתה בגלל הראש הקינקי והשנון והאכזרי והטוויסטד שלי...שאמרת שרק לך יש בעולם אבל הודית שנוכחת אחרת שהכרנו...

התוועדתי לקיומך בקבוצת הבדיחות החולנית של התזונה שלנו...בין הפוסטים שמזילים ריר על דוגמניות ודוגמנים וצחוקים על טבעונים וטבעוניות ובעיות השלשול שלהם מדיאטת הפירות..שהם קראו לזה ניקוי רעלים...תמיד היינו רבים על מי ייקח את הבחורה השווה מהפוסט ומה אנחנו נעשה לה...אני קראתי לך ינוקא ואת קראת לי זקן והיינו צוחקים...עקב החינוך הפמניסטי שקיבלתי אמרתי שלא אטריד אותך ולא אתחיל איתך שזה לא יגרום לאי נעימות אחר כך בקבוצה...אעשה זאת רק אם תבקשי ממני חברות בפייס...ולמרבה הפתעתי כך היה...

מהמשפט הראשון הקסמת אותי...בחיים בתור אחד ששייך לדור הזקנים שקיבלו נייד רק לפני הצבא שיהיה איך להשיג אותי...לא הקלדתי והסתמסתי כל כך הרבה עם מישהי עד עכשיו...התחלנו מהשיחות הכי מצחיקות והכי חולניות ושובבות..בלי פילטר ובלי דפיקת חשבון...בטח חלק מהאנשים והדברים שירדנו עליהם קיבלו סרטן ומתו מרוב שפתחנו עליהם פה...ישר היית איתי ספר פתוח ואני איתך וסיפרנו את החלקים הכי דפוקים שלנו בחיים בהומור ובצחוק...טוב שלא רבנו מכות מי יותר גיק וגיימר ומי מכור יותר לחדר כושר ולמי יש יותר גיינז...שלא לדבר על בדיחות גסות ועל העליבות הקיומית וכמה שהחיים רעים והכל בחיוך וצחוק וציניות מחליאה...ועם המון המון מחמאות ופלירטוטים ורמזים סקסיים שלא השתמעו ל2 פנים..

וכך הימים חלפו ולא הבדלי הגיל ובטח לא המרחק שינה לנו..כאילו הם לא היו קיימים...הגענו לרמה תוך כמה זמן שהיינו משלימים אחד לשני משפטים ומחייכים כמו דפוקים...ואת היית מספרת לי סיפורים מזעזעים על הגברים שיצאו איתך וניסו להשכיב אותך ולזיין אותך כי הזמינו אותך לארוחה או נתנו לך שכטה מהג'וינט והיחס החרא והצלקות שקיבלת מהם בכל מיני ניסיונות השכבה שנגמרו בזה שדפקת להם מכות..כפרה על האומץ הזה והכוח...

ואני בכל הזמן הזה מזיין את הבחורות הכי יפות...מכאן ולא מכאן..טוחן הורס ומזיין בועל ומזריע...ועם כל תאוות ההרס הזאת הצלחת להעיר לי את תשומת הלב של ליבי...את זה שתמיד נמצא בתרדמת וקר כמו קרח ולא איכפת לו בכלל בנושאים האילו רוב הזמן...

ואז התחלתי לרצות..ולהרגיש...ולהיות עדין וסוער וחושק ונכסף באותו הזמן ולהימשך אל תוך מילותייך וקולך הצפצפני והצחוק המתגלגל והמתוק שלך כמו ארס הנחשים המתוק שאימו של המלט טפטפה למלך באוזנו בעת שנרדם בגינה...רעל מתוק שנע וכישף אותי בין פיתולי מוחי...גרם לי לעופף וריסק אותי וגרם לי לחלום תוך כדי שמונע ממני שינה..הצלחת לגרום לי להרגיש...ייצור קסום ומוזר וחולני שכמוך...והנה נכנס אני לתמונה..לא אני השולט האכזר הקשוח והסדיסט...אלא הרומנטיקן חסר התקנה המאוהב והחולמני הפועם...שרוצה להסניף ולקלוט אותך בכל חושיו ולהמציא מילים ומעשים ופעולות וחושים חדשים...התחלנו לדבר יותר לעומק והתחלתי לרמוז לך..ואת החמאת והתקדמת רק חצי כוח..וכך זה נמשך..ללא הפסקה...

ואז..הצעתי לך לצאת איתי...בהתחלה חשבת כידידים אז אמרת שאין לך זמן ונקבע פעם אחרת..ואז..אוי אלוהים כמה שקלישאות הן נכונות...הודעה אחת ארוכה וחופרת בדיוק כמו הבלוג שלי..בדיוק כמו הפרופיל שלי..בדיוק כמוני...בלילה של שכרות והנאה..חחח ואמרת שסדקתי לך את המוח...

אמרת שאת רוצה נורא ושאת נמשכת רצח..אבל שיש לך מוח ומצפון דפוק...שאלתי במה העניין כי ידעתי שאין לך חבר..אבל את אמרת שאת יוצאת עם מישהו...שהוא אף יותר מרוחק ויותר נשכח ממני ושיצאתם כבר לדייט אחד והתפתח איזשהוא שתיל של משהו אצלך כלפיו ואצלו כלפייך...ושאת הבחורה הכי מוסרית וצנועה כמה שאת שובבה וחולנית בביטויים החיצוניים שלך..ואין לך את המוסר או היכולת להתחיל משהו חדש עם מישהו אחר כל עוד זה שם נמצא באוויר...ושהעניינים היו אמורים להיסגר לכיוון זה או אחר בבכורה של הנוקמים...גיקים כבר אמרנו?חחחח

אבל לא..אני חייב להיות דון קיחוטה...אמנם דון קיחוטה משודרג רומנטי ושנון ורגוע..שבתוכי כולי גועש כמו דמות של דרגון בול זי...כי ימי האובססיה והאובדנות עקב אהבה חמקמקה סומנו אצלי בווי...אבל כגבר אמיתי רציתי לכבוש..פאק לכבוש..רציתי אותך ורציתי לעשות לך טוב כמו שרק מגיע לך ולא הגיע לך עד עכשיו מהבחור השני..כמו שרק אני יודע לאהוב..בצורה הכי מטומטמת וחזקה שאפשר...

אז אמרתי לך שאני לא מוכן שנהיה רק ידידים ושכל עוד לא הגעתם למסקנה כזו או אחרת אני מסרב לוותר עליך ואני רוצה לחזר ולכבוש ושתהיי שלי ושתרצי לעשות את הבחירה שלך לכיווני...עשית פרצוף עקוף והיססת והתלבטת אבל גם מאוד שמחת והסתקרנת מהרעיון והבעת איזשהיא תקווה לדבר ולא רצית לאבד אותי...אז נקשרנו עוד..דיברנו עוד...וצחקנו וחלקנו רגעים פרטיים ומאוד קרובים..והמשכתי לחזר ולכתוב לך שטויות ואת מצד אחד רצית לזרום ומצד שני עצרת את עצמך וכל המשיך והמשיך...ופחדתי אבל גם רציתי שהרגע הגורלי כבר יגיע...

ואז הבהרתי לך חד משמעית...אם את יוצאת מהמפגש הזה איתו ועם החברים עם המסקנה שהם זוג ואתם ממשיכים להיות ביחד והבן זונה מחליט שכן אז זהו..אני משחרר ואני מכבד ואני עוזב את המושכות...את שאלת למה ורצית שנישאר ידידים כי המון ידידים התחילו בתור דברים שלא הצליחו..הבעתי על כך ביקורת ואמרתי שלא יקרה..

ואז הגיע היום המכריע...בהתחלה פנית אליי כל היום הזה...מה שהיה נראה לי חשוד ביותר אם את איתו וצריכה לברר איפה אתם עומדים והיית סופר נחמדה..וציפיתי שתעלי כבר את הנושא לעזאזל...ודווקא זה היה היום שבו השיחה ביננו הכי קלחה והייתה מצחיקה..אבל ידעתי שההתעלמות שלי יכולה לעלות לי ביוקר יותר מאוחר...ולכן פשוט שאלתי בצורה הכי בוטה ישרה ועניינית...ענית לי שאין לך תשובה לתת לי ואין לך מושג...כי הוא לא לקח אותך לבד לצד בשום הזדמנות ולא דיבר אל ליבך וכלל לא ציין כלום ביניכם..לרגע זרחתי..אמרתי לעצמי שעכשיו את שלי ואני אגרום לך לחייך ולזרוח כמו שרק מגיע לך אחרי כל החרא שאכלת ורק כפי שאני יכול לתת לך..ואז אמרת לי שמבחינתך זה אומר שאת נמצאת באותו מצב ואת עדיין תפוסה ולא פנויה ושפשוט העניינים מתפתחים ביניכם לאט וללא הגדרה וככה זה הכי טוב ושמבחינתך זה בעייתי..אני ממש מוצא חן בעינייך..את רוצה לצאת איתי אבל את לא יכולה לעשות את זה לבחור השני...ושנדבר ונשאר ידידים ושאת מעדיפה ככה ויהיה כיף ושאם זה כזה נורא בשבילי אז אני יכול להפסיק לדבר איתך..

ואז למרות כל התשוקה והמשיכה והייאוש והרצון...בצורה מסוימת או בהרבה צורות האמת בבת אחת השתניתי והתבגרתי...

אמרתי לך שאני מכבד את ההחלטה שלך לגביו ומכבד אותו ולכן אני לא מסוגל להיות כמו אותם ידידים מזדנבים ממתינים שנמצאים בפריינדזון ומחכים שתיפלי כדי לנחם אותך עם אינטרס..זה לא אני וזה דוחה ולא מכובד וזה לא עניין של כבוד עצמי אלא פשוט התנהגות נכונה כלפיה וכלפיו..ושאני מאחל לכם בהצלחה ושתהיה להם אהבה נפלאה ושאת מאוד מצאת חן בעיניי ושאני הייתי שמח להיות הגורם לחיוך שלך..אבל אם זה לא קורה..אני הולך...כמה שמצאתי חן בעיניך..את עשית את החלטתך ואני עשיתי את שלי...

שם הבנתי שגדלתי..שהתבגרתי...שאני הורדתי את הכידון והפסקתי להילחם בטחנות הרוח ואמרתי סעמק על הזין שלי זה...איבדתי חלק נואש..אבל גם חלק מאוד תמים ונעורי ושל רומנטיקה חסרת תקנה שאהבתי בתוכי..אני מקווה שלא איבדתי את כל ליבי בדרך...

ועכשיו...לעוד זיון בלי פרצוף..לעוד מעשה שטנה וכאב..לעוד התעללות וסדיזם והנאה אפלה לזכך את הנפש ולהנות ולהרים כוס לחיי השטן...בזה אני טוב..בזה אני מעולה..בזה?אין לי סירוב ותחרות כאשר עוד גופה של זונה יפיפיה מוטלת חלל שבורה ומשומשת ומחויכת ומסופקת אחרי ששופדה על הזין שלי ונוצלה ונקרעה ונלקחה נשמתה דרך דמעות כאבה ואובדן תמימותה בחלק השחור של נשמתי..אוי נחמה ארורה..

אנחנו עדיין חברים באותה קבוצת תזונה...עדיין צוחקים ומסתלבטים ועוקצים אחד את השני אפילו יותר לעומק ובכיף בגלל שאנחנו מכירים והכל חזר להיות כרגיל..אני לא דוש ולא יכול להתעלם או להתייחס אליה חרא רק בגלל שביננו לא הצליח...היא מתה עליי..ושומרת לי חיוך סודי...ואמרתי לה שאולי אבדוק דופק יום אחד...את שלה..את שלי לגביה..

ואולי היא סתם ריחמה עליי והייתה נחמדה מתוקה ונעימה ונבוכה ורצתה לאכזב אותי בעדינות עד שהצמדתי אותה לקיר וזה נגמר..אולי היא פשוט ריחמה ואז שמה עליי זין...משום מה אני אלוף בלהצמיד לקירות...אבל כאן אי אפשר לחנוק ולזיין ולשייך ולקבוע...כאן אתה מצמיד לקיר ומסתכל בנשמתה ומלטף בעדינות ומקבל בעוצמה פי 5 מההצמדה חיוך וחום..

אבל זה לא בשבילי כנראה...

על הזין...במקום כידון ותואר אבירות על הבסת ענקים דימיוניים שרק טוחנים לי את המוח תביאו לי עוד נפש ונשמה של זונה לשפד עליו ולשתות את הדם...