סטיית תקן

- הא..הממ... שב, מר לם.. שב בבקשה..

- תודה.

- ראה, מר לם. זה קצת מוזר.. אבל..

- כן ?

- תראה, אתה הראשון בקורס בכל המקצועות. אתה מבריק. וכרגיל בכל מחזור של הקורס, אתה זכאי כמובן לבחור את מקום התעסוקה שלך, על פי המוסכם ביננו.

- תודה, אדוני. אני מבין שבקשתי הועברה אליכם?

- כן...כן... על זה רציתי לדבר איתך, אדון לם. סטניסלב ? אני יכול לקרא לך סטניסלב?

- כן..כמובן..

- כמו הסופר, הא ..?

- לא, אדוני, כמו מר למב, רועה הצאן המפורסם.

- "למב", אם כך ?

- לא. "לם". רק "לם".

- טוב, כן..ובכן, סטניסלב..ראשית, אני חייב לציין כי אף על פי שאתה מצטיין הקורס בכל פראמטר אפשרי, אני והצוות לא הצלחנו למצוא שמץ של הומור באישיותך..

- אה..זה אולי כי...אתה מבין...

- האם אתה בטוח כי רצונך לעסוק בליצנות רפואית, מר לם?

- כמובן, אדוני המנהל. חשבתי על כך רבות וכך החלטתי..

- והאם שקלת את עניין היעדר חוש ההומור, סטניסלב ? אני יכול לקרא לך סטנ.. הממ.. סליחה, כבר שאלתי..

- שקלתי בכובד ראש, אדוני.. אני סבור שהיעדר חוש הומור לא יפגע בתפקודי כליצן רפואי.

- טוב, אני מניח שזו מעין בדיחה בפני עצמה, כל העניין הזה..טוב..טוב.. אם כך.. וכאמור, בידך האפשרות לבחור כל מקום שהוא לעבוד בו... כמו כל בוגר ראשון של כל מחזור.. ו..כן.. אתה מר לם, בחרת את המחלקה הפתולוגית למקום העבודה שלך.

- זה נכון, אדוני.

- והאם ידוע לך טיבעו של אה... ה...קהל שלך, במחלקה זו, סטניסלאב ?

- הם מתים, אדוני המנהל.

- כן, סטניסלאב. מתים. בדרך כלל מתים לגמרי..

- האם יש הבדל, אדוני המנהל ?

- הו... יש הבדל גדול בין "מת ברובו" ל"מת לגמרי"..

- באמת ?

- לא. אני מניח שלא ראית את... לא. לא  - אין סיכוי שראית. לפעמים, גלולה מרה עוזרת להעיר את אלו שהם "כמעט מתים"...

- אני חושב שאני מבין, אדוני..

- באמת, סטניסלאב ?

- האם תרצה שאדחוף גלולות לפיהן של הגופות, אדוני ?

- לא, לא, סטניסלאב. לא. אל תעשה את זה, אתה רואה, בדיוק לכך התכוונתי....

- אם כך, אני מבין שהאנשים המגיעים למחלקה לפתולוגיה, שם אועסק כליצן רפואי, הינם מתים לגמרי.

- כן..כן.. חסרי תגובה לחלוטין, כן ?

- כן.

- אתה מבין שאם תיכנס למחלקה עוטה אף מלאכותי אדום, אף אחד לא יקדם את פניך בחיוך ?

- אולי העובדים בחדר המתים, אדוני ?

- לא. לא. דיברתי איתם. הם לגמרי מתנגדים להעסקתך שם. הם יראו בך סוג של נקרופיל, מר לם. אתה לא נקרופיל, נכון, סטניסלאב ?

- אין לי יחס אירוטי מיוחד לגופות, אדוני המנהל.

- אפילו לא לגופות מסויימות , סטניסלאב ? .. אני חייב לוודא, אתה מבין בטח...

- לא, אדוני המנהל. למעשה, אין לי יצר מין מפותח ביותר.

- הו..

- כן. אם כך אדוני המנהל, הרי שהיעדר חוש ההומור שלי לא יגרע מתפקודי, האין זה כך ?

- הממ.. אני אפילו מניח שאולי, אם תמשיך בקו ההתנהגות הנוכחי, סטניסלאב, תצליח לעודד ולשמח פאציינט או שניים. אכן – אולי יש       משהו חיובי בכל העניין הזה. מין חלק של פאזל קוסמי שהתיישב בדיוק במקום. אתה רואה מר לם, אני מרגיש הרגשה של שלמות... של  איזון..

- אם כך, אדוני המנהל, האם אושרה בקשתי ?

- כן.. כן, בקשתך אושרה - בהצלחה, סטניסלאב.

- תודה. תודה, המנהל...

- מר לם, תצטרך להיות בכוננות מתמדת, כל דקה, כל יום. הם יזעזעו שמים וארץ כדי לתפוס אותך.

- מה ? מי ?

- תצטרך לקפוץ. סטניסלאב...

- למה ?

- עזוב, נו... עוד ציטוט שהחטיא לגמרי, הא ?

- אני חושש שכן, המנהל..

- בהצלחה, אם כך, מר סטניסלאב לם.

------