סערה בכוס מים

זה לא סיכום שנתי אני נשבעת. לא שיש לי משהו נגד סיכומים שנתיים, אני פשוט בדרך כלל לא עושה אותם, כי יש לי נטיה להתמקד תמיד בצד השלילי ובמה שלא הצלחתי ופיספסתי.

אבל אתמול התחלתי לחשוב.

עברתי חצי שנה קשה, שחלק ממנה כלל גם הסתרת הבלוג הזה. עם משבר אמון מאוד גדול באנשים שבטחתי בהם.
אני מסתכלת על עצמי עכשיו ו-וואלה?

אני בעבודה חדשה ומצליחה בה מאוד (רוצים לקדם אותי ואני אסרב בנימוס)

השנה אני נשבעת שאסיים סוף סוף את התואר

הפרוייקטים העצמאים שלי מגיעים להישגים חסרי תקדים 

אז כן, יש דברים שעדיין חסרים לי

מישהו נגיד אמר זוגיות?

ואני מתה מתה מתה מתה מתה לעבור דירה כבר (שומעים על דירה ליחיד באזור דרום תל אביב עם כניסה לבעלי חיים? עדכנו)

אבל תכלס?

טוב לי

וזה אפילו לא מפחיד אותי :)

כאילו עדיין מדברת על זיונים עם חברות בקבוצת ווטסאפ שלנו

אבל עכשיו זה נע סביב סקס לאחר לידה והנקה...

#אלהוריתתודהלאלה

מכירים את הפוסטים הפאטים האלו בפייסבוק?

שאנשים מפרסמים תמונה שלהם וכותבים

"החלטתי לנסות את מזלי ולמצוא את האחת/ד"

תוהה אם אפשר לעשות דבר דומה כאן?

כי די נמאס לי לחפש, ואני חוששת שאמות רווקה עם מיליון חתולים שיכרסמו את הגופה שלי.

אז בת 32

רווקה, מונוגמית, ביסית באופן כללי, הטרואית לבדסמ (ומעדיפה את זה כך)

נשלטת עם חיבה לקשירות.

תל אביבית.

פמיניסטית (אבל נשבעת שלא נושכת חזק).

מחפשת בן זוג

טווח גילאים 27-40

רווק, מונוגמי

שולט עם חיבה לקשירות.

זה פאטת רק בחצי כוח אם אני לא מפרסמת תמונה.

שהסתיר את הבלוג שלי לבקשתי
והחזיר גם כן לבקשתי.

אתה נסיך :)

לחוות את העולם

בלי שאיש יתווך לי אותו.

אני לא מבינה למה לטרוח בכלל

ותזכרי שאת כאן, לא בשביל אקטיביזם פמיניסטי, אלא בשביל אסקפיזם מהנה. ובכלל עבור חלק לא מבוטל של פמיניסטיות - כנשלטת הפנת את הדיכוי אז תשתקי.

אל תכנסי לדיונים על זנות. 

ובכל זאת - זנות היא רע אינהרטי.

לא כי נשים בזנות הן רעות, ולא כי הבחירה שלהן להיות בזנות היא רעה.

אלא כי הבחירה של הלקוחות היא מקור הרוע. כי לאף אדם לא צריכה להיות הזכות להשתמש כך בגופו של האחר. 

כי כל עוד אישה אחת עומדת למכירה, כולנו עומדות למכירה.

אבל חלום שלי לגלות מי הוא וושי בעולם שמחוץ לכלוב.

הדמות הכי מסקרנת בכלוב.

מהמקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי

מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים

לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם

פְּרָחִים בָּאָבִיב.

הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים

הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה

כְּמוֹ חָצֵר.

אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים

אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ

כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ

וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם

שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת

אֲשֶׁר נֶחְרַב.