סערה בכוס מים

מה יהיה איתך ועם כל פנטזיות הריבוי משתתפים האלו שלך? אני לא מספיק לך?
אני מחייכת ופותחת את פי כדי לענות איזו תשובה קנטרנית, אך לפני שאני מספיקה להוציא אפילו הגה, אני חוטפת סטירה כזו שאני בטוחה שהיא מצטלצלת כעת בכל הבניין, זה כואב. מאוד.
אני מתמלאת בכי, מילת הביטחון שלי מהדהדת לי בתוך הראש וכבר עומדת לי על קצה הלשון.
אני רוצה שהוא יפסיק ועכשיו. זה כבר לא משחק, וזה מפחיד אותי.
ולפני שהמילה הזו מתגלגלת לה אל מעל הלשון הוא מחדיר שני אצבעות לתוכי, ואני מרגישה לפתע עד כמה אני רטובה ועד כמה אני חמה ומתחילה לזיין את עצמי על האצבעות שלו, הוא מוציא אותם החוצה בעדינות, מלטף אותי ואומר ברכות בואי, בואי כלבה קטנה שלי ומושך אותי בשערי אל הסלון.
מציב אותי על ארבע על השולחן הסלוני הנמוך.
אל תזוזי, הוא מצווה בנימת קול כזו, שגם לו רציתי לזוז אני בספק לו היה לי את האומץ לעשות זאת.
הוא חוזר ומציב את המראה הגדולה מולי.
זונה חמדנית, לא מספיק רק זין אחד, רוצה שכל השכונה תזיין אותך, טוב חמודה, כל השכונה עכשיו הולכת לשמוע אותך נדפקת.
הוא חודר אלי בבת אחת, אני עוצמת את עיניי בכאב, הוא יוצא נעמד מולי ואז מגיעה הסטירה השניה, עוד פעם אחת שאת עוצמת עיניים וזה לא יהיה בכוס, זה יהיה בתחת ואני יודע כמה שאת אוהבת שמזיינים אותך על ארבע כלבה, אומר ויודע שכך הכי כואב לי.
נראה אותך מסתדרת פעם אחת בלי הכיסוי עיניים הקדוש הזה שלך, תביטי בעצמך, אני רוצה שתסתכלי לעצמך בעיניים.
הוא חוזר לאחורי ומוריד לי סטירה על הישבן בעוצמה כזו שאני צורחת מכאב, ושוב באצבעות שלו חודרות אלי ומזכירות לי עד כמה בעצם אני רטובה, ואני מזיינת את עצמי על כף היד שלו שהולכת ונבלעת עמוק יותר לתוכי, אני נוהמת ושואגת, וככל שאני מנסה להחניק את הקולות כך אני יודעת,
מחר כל השכנים יסתכלו אלי בעיניים טרוטות ומאשימות.
כף היד שלו נבלעת בי, אני בוערת ורותחת.
מבעד לראי ניבטת אלי אישה עירומה ששדיה מטלטלים בחוסר חן, עודפי שומן, למותניה, שיערה פרוע ועל פיה מרוח חצי חיוך וחצי עיוות כאב, אני פאטתית, ומנסה לברוח מהמראה, אך כל פעם שמבטי מוסט מן הראי הוא מושך בשערי ומצווה,תסתכלי על עצמך, מתביישת, הא? תראי מה כל הגברים האלו יראו בזמן שהם יזיינו אותך, זונה, פתאום לא כ" בא לך נכון?
הוא חודר אלי עם הזין שלו, אני צורחת, הוא כ"כ עמוק שאני בטוחה שהרחם שלי נדפק מבפנים, אני נעה וזעה ומתפלת בניסיון לברוח מהזין שמכה בי והוא אוחז במותני חורץ בי תלמים.
ויוצא בבת אחת, מתרחק קצת ומביט בי מהצד דקה ארוכה, אני שומעת אותו אומר לעצמו בקול מהורהר, לא... זה לא מספיק טוב... הוא נכנס לחדר השני ויוצא כשגאג בידו, אני פוערת את עיניי באימה, אני שונאת גאגים, אני שונאת שונאת שונאת מתעבת בכל ליבי.
שקט כלבה שלי, לכלבות שמים רסן, נכון? אז לך הבאתי רסן מיוחד, רסן לכלבות חמדניות שלא מסתפקות רק בבעלים שלהן ורוצות עוד.
הוא פותח את פי בחוזקה ודוחף אליו כדור קטן וסגול, הייתי חייבת לבחור סגול, דווקא את הצבע שאני הכי אוהבת בחרתי שיהיה על המתקן השטני הזה.
הוא חוזר לאחור והפעם חודר לישבני, אני כבר כל כך רטובה ומגורה שאני לא מרגישה את הכאב הצפוי, הוא מזיין אותי מאחור, מושך בשערי ופורע אותו עוד ועוד, אני מביטה במראה ורואה את עצמי מחוללת, שיער מלא קשרים, מתנשפת, מלאת ריר, מחרחרת.
וגלי חום ועונג מפלחים אותי.
הוא גומר על השיער שלי, הזרע שלו מטפטף לי על הלחי.
אני מתמוטטת על השולחן הקשיח, בהקלה, נותנת מנוחה לברכי שכבר איבדו תחושה ממזמן, והמראה משיבה אלי תמונה של אישה עירומה, זרע מרוח על פניה, שיערה סתור, ריר נוטף מפיה החסום, רועדת ומתנשפת.
הוא ניגש אלי, מסיר את הגאג, מלטף את ראשי ואומר בחיוך
מי הרשה לך לזוז?
קומי, יש לנו אורחים.