מספרת לונילי (היי התחתנו אני יכולה לקרוא לו בעלי שזה כמעט בדסמי)
שערכתי פה את הפרופיל ומראה לו.
כנראה שהוא מעולם לא ראה את הפרופיל פה.
הוא: מה? ממתי התמונה?
אני: אה ממזמן
הוא: וואלה. גם כשהיית רזה היו לך בז'זים
😂
מסעיר!
אני מתגעגעת
אֵין לָךְ זְכוּת חֲנִינָה בָּעוֹלָם.
הַכֹּל הָכְרַע.
חֲלוֹמוֹתַיִךְ טוֹבְעִים בַּיָם
וְאַתְּ אוֹמֶרֶת שִׁירָה.
(לאה גולדברג)
אני מנהלת כמה הוסטלים
היום עשיתי סיור בחדרים של המטופלות
עם המנהלת שלי ועוד שתי עובדות שלי
באחד החדרים היתה כמות מסחרית של ניילון נצמד
"מה הן עושות עם זה??" התפלאו כולן
ואני כמעט נפלט ממפיקציה אז אמרתי להן שאני לא אגיד להן מה אני חושבת שזה
המנהלת שלי שהיא באמת החכמה באדם (כפרעליה מאחלת לכולם מנהלות כמוה)
מסתכלת עלי בחיוך ואומרת
"יש לי ממך וייב של סאדו מאזו"
כל התסמינים כבר עברו
העייפות
קוצר נשימה
הנשירההההה
וגם השינוים הקוגנטיבים (וואו הייתי איטית במחשבה שזה משהו)
רק הדיכוי בחשק המיני לא עבר
לא בא לי
אני מתעייפת רק מלחשוב על זה
ביחד עם הפסיכולוגית אני תוהה האם זה עדיין הלונג קוביד
או הוניליות אליה נקלעתי
אתמול מישהו שאל אותי אם קרה לי גם משהו ברגל כי אני צולעת (הגם הוא כי עברתי לפני כמה חודשים חוויה לא פשוטה שגולת הכותרת שלה היתה קורונה )
עניתי שלא וזה ממזמן
ואז הבנתי
אשכרה נשארתי עם נכות קלה בגלל הפציעת שיבארי הזו וככל הנראה, בלי קשר לוינלי שלי שמתעקש להשאר ונילי, לעולם לא אקשר עוד
באמת מרגישה שמשהו בי נשבר
אז מה קורה וזה?
כידוע
הונילי שלי ונילי מאוד. מה ונילי... זה למות זה.
כל כך ונילי שרק לאחרונה התחיל לאזור אומץ ולתת לי ספנקים.
לכאורה - שמחה וששון!
בפועל, אני בימים אלו מקבלת סדרה של זריקות בטוסיק 3 פעמים בשבוע.
עכשיו כל מי שאי פעם קיבל B12 יוכל להגיד לכם שזה כואב מאוד ורק ה-3 פעמים בשבוע זה כבר פסיכי לחלוטין (ויכול להעיד על הערכים הנמוכים בצורה משמעותית איתם הסתובבתי כמו זומבי)
והויניל שמזכיר לי 3 פעמים בשבוע ללכת לעשות את הזריקה ודואג לי, מפתח שכחה סלקטיבית ומכוון את הספנק בדיוק למקום הזריקה.
🤦🏻♀️
