סערה בכוס מים

היא שוכבת פרקדן על הספה, צופה בעניין אחר פרק בסדרת מתח אחריה היא עוקבת באדיקות, הוא נכנס הביתה, היא שולחת אליו מבט חפוז, שמשמעותו הוא הנהון לשלום וממשיכה לבהות הטלוויזיה במתח עצור.
מבלי שהיא אפילו שמה לכך הוא מושיט ידו אל השלט ומכבה את הטלוויזיה, היא פולטת קריאת הפתעה וכעס.
על הברכיים, הוא מודיע לה, מבלי להתייחס להבעת המרמור הקשה שניסוחה על פניה.
היא יורדת מטה, נשענת על ברכיה והוא ניגש אליה, הופך אותה אל הספה, מטיח את ראשה בכרית ומפשיל את מכנסיה באבחה אחת וחדה, היא פולטת אנחת הפתעה.
הוא ניגש אל החדר וחוזר בידיו שקית, מלאת שמנים וקרמים.
ביד אחת הוא משמן את ישבנה ובידו השניה הוא מלטף את שערה, בשתיקה מוחלטת הוא מחדיר לאט, לאט את אצבעותיו לתוכה, גורם לאנחות קטנות של עונג להמלט מפיה הקמוץ.
היא עדיין כועסת על סוף הפרק שנגזל ממנה ובכל זאת המחשבות שלה לאט לאט מפנות את מקומן לתחושות הגוף.

צלצול פעמון הדלת מעיר אותה מן המחשבה מה היא יותר, עצבנית או מחורמנת, היא שולחת אליו מבט תוהה, הוא הזמין מישהו? הוא יצרף עוד זוג? או צופה? עוד מה?
היא לא אוהבת הפתעות מהסוג הזה, בדרך כלל משתתפים נוספים מצורפים לאחר דיון והסכמה שלה.
שקט, הוא מסנן לעברה בשינים קפוצות וניגש לדלת.
אחי, אתה... תזמון יש לך, בדיוק אני מכין אותה.. הוא קורא בשמחה לעבר הדמות שבדלת, אל החדר נכנס החבר הכי טוב שלו, בוא שב, הוא מחווה בידו לעבר הספה.
וניגש למטבח להביא להם שתייה, הוא חוזר ובידיו שתי כוסות משקה קר, מתיישב לידה ומניח את כף ידו באדונות על לחי ישבנה החשוף,מלטף אותו בהיסח דעת בזמן שהם פוצחים בשיחה ערה, על משהו שהתרחש בעבודה.
מפעם לפעם, כשהשיחה מתלהמת, הוא גם חובט בה בלהט הדיון.
בנתיים היא יושבת כך על הברכיים, מודה לאלוהים שהוא היה נדיב מספיק על מנת להניח תחתיה כרית נוי תפוחה שתרפד את ברכיה, אין לה ספק שלא היתה מצליחה להחזיק מעמד על הברכיים זמן כה רב.
היא תוהה בינה לבין עצמה, מתי הם יתחילו, בסדר, היא הבינה את הקטע שבו היא אמורה לחכות, באמת, היא מחככת בגרונה בשקט.
הם מפסיקים לדבר ומביטים בה בהפתעה.
הוא מעווה את פניו בכעס, לא אמרתי לך להיות בשקט? הוא מושך בשערה בחוזקה, אמרתי או לא אמרתי? הוא מהנהנת בראשה לחיוב מבעד לדמעות הכאב.
אין ברירה, צריך להשתיק את זה איכשהו, הוא מתנצל בפני החבר שלו ודוחף לפיה את תחתוניה, עכשיו תהי בשקט ואל תפריעי יותר. הוא מצווה עליה בטון שקט וסלחני.
הם ממשיכים לדבר, מדי פעם הוא דוחף לתוכה אצבעות משומנות היטב, מזכיר לגוף להשאר רטוב, כמו מבטיח, "לא לדאוג יש המשך, הסבלנות משתלמת".
היא מחכה ולא יודעת את הזין של מי מהם היא עומדת לקבל.
רק המחשבות רצות בתוכה, איך הוא יזיין אותה, ואיפה ובפיה היא כבר מרגישה את הטעם המוכר של הזין שלו, בזמן שהיא בטוחה שהחבר שלו הולך לזיין אותה בתחת, זה ברור, או אולי בכלל הוא יזיין אותה בתחת והחבר שלו רק יצפה?
הסקרנות והצפייה הורגים אותה מבפנים, למה הוא בכלל הביא את החבר שלו עכשיו, מה הם כבר מתכננים עליה, ולמה זה לוקח להם כל כך הרבה זמן להתחיל, שיזיינו אותה כבר. הכוס שלה בוער בה והלב הולם בלי מעצור.
לאחר שעה ארוכה, החבר קם ממקומו ואומר, טוב אני הולך, שיהיה לך כייף עם זה, ומצביע על הישבן החשוף והכוס המטפטף שכבר הצליח להתוות שלולית קטנה בין רגליה.
הם נפרדים בדלת, הוא חוזר אליה ואומר, הפריעו לנו... איפה הייתי?