סערה בכוס מים

הגיע הזמן

כן.

אני חושבת

שזה נכון.

אם תכתבי במספיק שבי

רת שו

רות

אולי תצליחי להשמע כמו

וולך

אבל אולי גם לא.

בכל מקרה, עשי טובה.

בשבילך.

כתבי.

אל תקשיבי לבוקבסקי

את כבר יודעת שהוא היה דוש מיזוגן (אבל אלוהים איך שהוא ידע לכתוב).

ובכלל, כבר רכבת על גמל וגידלת שפם (כי זקן קצת קשה) וצבעת את הנעליים כחול ולרוצץ את הראש בגרזן את פשוט שומרת לסוף.

ואת יודעת. זה לא יעזור. בסוף תמיד תחזרי לשירה.

אפילו אם היא יוצאת מגומגמת כמו ספוקן לא מוצלח.

לא הכל צריך להיות מוצלח.

לא הכל צריך להיות יפה ונעים.

טתעי

הכי טוב זה לטעות.

תלמדי דווקא מעמיחי

טעויות מתחחות אותך.

ועכשיו

-

עכשיו אפשר לצמוח.