לפני 20 שנים. 6 באוגוסט 2004 בשעה 23:36
שואפת עשן של סיגרית מנטול דקיקה. הריאות שלי לא מורגלות בעישון והעשן צורב כל הדרך פנימה, ועוד קצת בדרך החוצה.
היו לי כל מיני דברים חכמים להגיד, למשל על זה שלפעמים כשגבר מזיין לאישה את הצורה במקום להתנות אתה אהבים, הוא לא עושה את זה בגלל שהוא אדיש כלפיה, אלא בגלל שרגשותיו גואים בו כל כך עד שהם מוכרחים להתפרץ בתשוקה אלימה.
אבל כאשר קילפתי מעליי את מכנסי העור בהם הייתי חנוטה לאורך הערב, כל התובנות שקעו פתאום מאחורי מסך עייפות וריח חמוץ של זיעה מהבילה.
שואפת ממושכות מהסיגריה, זו הראשונה כבר הרבה זמן והאחרונה עוד הרבה זמן לבוא.
היו לי כל מיני דברים שרציתי לומר, והם התרוצצו במוחי כמו עדה של עכברי מעבדה מבוהלים.
אולי אחר כך. עכשיו סיגריה, לנשום עשן וריח זיעה חמוצה. ריחות רעים, אבל מנחמים.
