בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לישון בלי לחלום

יומן מסע?
לפני חודש. יום שלישי, 7 באפריל 2026 בשעה 14:25

אתה מאחל לי בהצלחה?

למה? חחח

כל מי שאיחל לי אותה, הוא המסכן שצריך אותה בעצמו.

לפני חודשיים. יום שבת, 7 במרץ 2026 בשעה 13:14

כולם באכילה רגשית.

ואני?

אני בקריאה רגשית.

 

חשבתם שאני אגלה לכם מה אני קוראת? אין מצב.

ואם חשבתם שזה סמאט, אז אתם לא בכיוון.

התדרדרתי לסתם רב מכר פופולרי סתמי.

לפני כחצי שנה. יום שישי, 22 באוגוסט 2025 בשעה 12:51

יש נשים שלא משנה איך הן נראות וכמה שוקלות, מסתכלות במראה ומרגישות שמנות.

 

ויש אותי, שמסתכלת במראה ורואה אישה אמנם לא רזה אבל נשית ויפה.

אז במשך שנים, לא משנה כמה שקלתי הרגשתי טוב.

אכלתי בכיף, והתוצאות המספריות במשקל לא היו במראה.

אז המשכתי.

 

ופתאום המספר במשקל לא היה בגיוני.

וגם הרגשתי כבדה. לא במראה, בתנועה.

אז עשיתי שינוי.

עצום.

 

מרגישה קלילה, החלפתי את כל המלתחה.

כולם לא מפסיקים להחמיא.

ובמראה - אני נראת אותו הדבר.

 

אומרים לי שאני רזה יותר ממישהי, שמבחינתי אני שוקלת 20 קילו יותר ממנה.

אני לא מאמינה, אבל מודדת את הבגד בכל זאת ומגלה שזה כנראה נכון.

אז איך במראה אני נראת אותו הדבר?

אני רואה אישה אמנם לא רזה אבל נשית ויפה.

 

אבל איך אני באמת?

לפני שנה. יום שישי, 2 במאי 2025 בשעה 14:10

בת ירח, הלא היא הקיסרית הילדותית.

יושבת לה במלוא תפארתה, אצילית ושובבה.

מי שהעניק לה את שמה לא מבין עד כמה היא מתאימה לו (לא בסטיאן, הוא ידע).

 

 

לפני שנה. יום שישי, 21 במרץ 2025 בשעה 10:40

מרגישה שהרבה זמן לא כתבתי על זה.

למזלי.

אבל הפעם זה שונה, הפעם כבר בכיתי מספיק לפני, ועכשיו זה בעיקר הקלה.

לפני שנה. יום חמישי, 5 בדצמבר 2024 בשעה 17:09

אבל הוא עושה לי דיאטה...

לפני שנתיים. יום שבת, 16 בנובמבר 2024 בשעה 14:54

תמות בשקט.

אתה מפריע לי בבינג׳ נטפליקס.

לפני שנתיים. יום שישי, 24 במאי 2024 בשעה 9:56

אבל זה הדם שלי!!

 

(ואין פה אפילו שמץ של ספק, כי אני המגן האנושי של לאבי מפניהן)

לפני שנתיים. יום שישי, 10 במאי 2024 בשעה 16:16

פתאום קלטתי שווצאפ החליפו את הרקע.

וזה ממש ביאס אותי, כי אהבתי את הקודם כל כך.

ממש חיפשתי בחדש את ה-42 האהוב והוא לא שם.

 

צריכה עכשיו להרים את המצברוח שלי איכשהו.

 

לפני שנתיים. יום רביעי, 24 באפריל 2024 בשעה 19:39

כבר הרבה זמן מרגישה חסומה.

לא כותבת פה, כי אין לי מה.

רוצה, או לא רוצה - תלוי איך מתייחסים לזה - אבל אין.

אז מפרסמת תמונות, הן מוציאות אותי יותר טוב ממני.

 

ואז בוהה בנטפליקס, בעוד ערב סתמי כזה.

קולטת משפט שתפס אותי, מרגיש שהגדיר אותי.

יש כאלו שבורחים - טסים לחו"ל עושים דברים.

יש כאלו שהבריחה שלהם - היא להישאר במקום.

לא לעשות כלום.

אני מבינה שאני שם, במקום הזה. בורחת מהמציאות.

 

אבל רוצה לברוח מהבריחה הזו.

זה קשוח, ואולי יום אחד זה גם יקרה.