תמות בשקט.
אתה מפריע לי בבינג׳ נטפליקס.
תמות בשקט.
אתה מפריע לי בבינג׳ נטפליקס.
אבל זה הדם שלי!!
(ואין פה אפילו שמץ של ספק, כי אני המגן האנושי של לאבי מפניהן)
פתאום קלטתי שווצאפ החליפו את הרקע.
וזה ממש ביאס אותי, כי אהבתי את הקודם כל כך.
ממש חיפשתי בחדש את ה-42 האהוב והוא לא שם.
צריכה עכשיו להרים את המצברוח שלי איכשהו.
כבר הרבה זמן מרגישה חסומה.
לא כותבת פה, כי אין לי מה.
רוצה, או לא רוצה - תלוי איך מתייחסים לזה - אבל אין.
אז מפרסמת תמונות, הן מוציאות אותי יותר טוב ממני.
ואז בוהה בנטפליקס, בעוד ערב סתמי כזה.
קולטת משפט שתפס אותי, מרגיש שהגדיר אותי.
יש כאלו שבורחים - טסים לחו"ל עושים דברים.
יש כאלו שהבריחה שלהם - היא להישאר במקום.
לא לעשות כלום.
אני מבינה שאני שם, במקום הזה. בורחת מהמציאות.
אבל רוצה לברוח מהבריחה הזו.
זה קשוח, ואולי יום אחד זה גם יקרה.
כמה מכם נכנסו כי קראו לא נכון? או חשבו שטעיתי בהקלדה?
בום זאת לא מילה.
זה צליל שמתקשרים איתו עם פעוטות.
פיצוץ, הדף. זה מה שאנחנו מרגישים או שומעים.
כן דני'לה, בעיקר אתה. אני מצפה ממך כשדרן (סקסי ככל שתהיה) להקפיד על עברית נאותה.
אם אני אשמע עוד פעם אחת את המילה הזו, מישהו יחטוף ממני ”בום” בפרצוף.
אלוהים, למה אתה שונא אותי?
זה בגלל שאני לא מאמינה בך?
אני כל כך עייפה, עצבנית ולא מאופסת שאני כותבת שטויות ב4 לפנות בוקר במקום לישון.