כשנמצאים למטה, ורק נופלים עוד, צריך לזכור רק דבר אחד.
מפה אפשר רק לעלות.
אז לזכור שיש חבל מאובטח, צריך רק להתסכל על מי שבקצה שלו ולחייך. לכל אחד מאיתנו יש מישהו כזה, רק צריך למצוא אותו.
להתחיל בטיפוס, לאט, לזכור שלפעמים צריך רדת קצת כדי לעלות, לעצור לרגע או רק קצת טלק לידיים. העיקר שיש מטרה ומתקדמים לכיוונה.
אני מטפסת, עם כל הקושי, השרירים רועדים, הגוף רוצה לוותר, אבל לא. מתוך ידיעה שכשאגיע למעלה, שום דבר לא ישתווה להרגשה שעשיתי את זה, בזכות עצמי עם הכלים שניתנו לי. להגיע למעלה ולהנות מהנוף!