הסברים, נימוקים וצידוקים

כשרק הכרתי את האדון שלי המפגשים היו לעיתים רחוקות
נפגשנו אצלו בדירה פעם בחודשיים לערך
כל מפגש היא מרגש וחיכיתי לו מאוד
באותו היום שידעתי שאני מגיעה אליו תיפקדתי בעבודה באופן חלקי ביותר
כל דקה נראתה לי כמו נצח
הנסיעה אליו נראתה לי כלא נגמרת
עד לרגע בו ראיתי אותו
מאותה שניה הזמן טס, 5 שעות עברו כאילו לא היו
הוא תמיד חייך אליי
חיבק אותי
נתן לי הרגשת נוחות שהייתי מאוד זקוקה לה
ואחר כך עשה בי כרצונו
אף פעם לא אמרתי לא
לא משנה כמה קשה היה הסשיין עבורי, רציתי רק לספק אותו
רציתי שיהיה מרוצה
הוא היה המשענת שלי, הזמן אצלו היה כמו חמצן עבורי
אחרי כל מפגש קיבלתי כוחות לעוד ימים רבים של ציפיה
עם הזמן הקשר התהדק והוא הפך להיות האדון שלי
לא רציתי להיות עם אף אחד, ראיתי רק אותו
הוא חדר אליי בכל מובן אפשרי
והשליטה החזקה ביותר לדעתי זו השליטה המנטלית
נתתי את עצמי לחלוטין ללא תנאי
ככל שחלף הזמן, הסשיניים התמעטו
אני הייתי זקוקה ליותר, רציתי שיצליף בי
רציתי שיקשור אותי ויחדור אליי בכוח
שיקשור לי את העיניים ויכה בי כמו של עשו זאת מעולם
שיקשור אותי לכסא ולא יתן לי לזוז
אבל הוא לא עשה זאת
הסשיין היה קצר מאוד וחסר יצירתיות
חשבתי על זה רבות
חשבתי שאולי אני כבר לא מעניינת אותו
אולי מצא לעצמו נשלטת אחרת
אבל אילו לא רצה בי, אני מניחה שהיה משחרר אותי לדרכי
חשבתי על כך רבות
ולדעתי הוא התאהב
האהבה גרמה לו לראות אותי באור אחר
עדין יותר
מחבק

האם זה אפשרי שהשולט שלי איבד את השליטה?