לפני 15 שנים. יום שני, 29 באוגוסט 2011 בשעה 14:26
אני יושבת על הכיסא ערומה לגמרי...
מרגישה את הפרפרים בבטן... עם כיסוי עניים.
שומעת את המבער שורף את הברזלים...
לא יודעת איך ומה ומתי זה הולך להכנס לתוכי ולתלוש חלק ממני..חלק מבשרי...
המאסטר שואל אם אני מוכנה אני אומרת כן...
עדיין מחכה מתחיל להיות לי חם בחדר....מיתרגשת...
המבער הפסיק לפעול אני נושכת חתיכת מגבת...זה בא...אין חרטות ..אין פחד...
אני שומעת את העור נשרף...יש ריח של עוף מבושל באוויר זה נראה כמו נצח...
3 שניות של כאב מדהים ומיוחד...לא כל כך נורא כמו שחשבתי...עדיין יוצא ממני צעקה...
הבנאדם מפריז שהכין את המוט אמר שבחיים לא עשה מוט כזה גדול.. 10 ס"מ של פלדה j d
עכשיו אני שלו לנצח!
היה מדהים...תודה מאסטר...אל תדאג אני בסדר..ושלך לנצח .
אוהבת אותך ..
וסליחה על כל אלה שרצו לראות...החלטנו שזה מיוחד ככה פרטי רק הוא ואני.