אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי
עשיתי שיער שיזוף רזיתי קצת...טוב לי ככה
עכשיו אני מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה
רק חבל שרק חיצוני מחלים כל כך מהר..
מה שבפנים..עדיין שבור..קרוע...
אבל גם שם יש התקדמות...גם בפנים אני כבר החלמתי מעט
עכשיו מתחיל להיות לי טוב...הגיע הזמן.
אני לא חושבת שאני יצליח לאהוב שוב
לא מאמינה בגברים יותר. גם לא כל כך בנשים
דווקה טוב לי לבד. ככה לא כואב
ואל תגידו שיש גברים טובים..ואל תגידו שזה יעבור...
זה המצב שאני בו עכשיו...תשלימו עם זה.
אני עושה כיף...אני נהנת מכל יום כיאילו הוא יומי האחרון.
לא חושבת על אתמול או מחר..רק על עכשיו
רק ככה אני מצליחה לעבור את היום...
האמת...בלילות הכי קשה לי...רוב הזמן אני ישנה על הספה..
במיטה ריק לי מדי...בודד לי מדי...
אני בטוחה שגם זה יעבור...
כן אני מיתגעגעת ועדיין אוהבת אותו...
אני דואגת ...מקווה שהוא בסדר
מגיע לו רק טוב.
מוזר שאני יכולה לומר זאת עליו ...
ועל עצמי לא...למה אני לא אומרת לעצמי שמגיע לי רק טוב?
למה אני לא יכולה לראות בעתיד שלי אושר? הצלחה ?
אפילו את הדבר שאני הכי רוצה בעולם...
הדבר שאני מוכנה למות בשבילו...ילד/ה...
גם את זה אני לא מצליחה לראות יותר...
אני.....אמ.... כבר אין לי מה לומר...
אז ...זהו...נקודה רגישה....תינוק...כואב...
ילה ביי.
לפני 14 שנים. יום רביעי, 18 בינואר 2012 בשעה 14:02

