אישה...עוצמה...מלכה

בשבועיים האחרונים עובר עלי משהו ..

אני לא יודעת לומר עם זה טוב או רע..

דיכאון כזה קשה . חושבת על חיי..ועל מה שיש לי  ..או בעצם על מה שלא..

היה לי תקופות בחיים של דיכאון..אבל לא ככה

לא אוכלת ולא ישנה..לפחות הורדתי במשקל

לא רוצה לראות אנשים חברים או משפחה

רק עבודה ובית

הבנתי שעברתי המון דברים בחיים..וזה רודף אותי...

הזמן אולי עובר אבל לא מחלים את הצלקות

סיוטים בלילה ..פלאשבקים..חוסר אמון באדם ..וכאב תמידי...למה אני?

השאלה הזו..למה אני? ...שאלה שאין לה תשובה

לא מגיע לאף אחד לעבור את החיים שאני עברתי.

אונס אחרי אונס . שברון לב אחרי שברון לב

סמים סקס ניצול והשפלה 

מגיל 10 עד היום..שזה כבר 20 שנה..

מישהו שאל אותי לפני כמה ימים...

" תנסי להזכר ברגע אחד בחיים שלך שבאמת היית מאושרת.."

אני כבר חושבת על זה 3 ימים...וזה כל כך עצוב..שאין לי רגע כזה.

היה לי התרגשות. היה לי כאב. היה לי פחד .היה לי התאהבות...

היו רגעים שחשבתי שאני מאושרת..אבל זה היה רק מסכה ..

שיקרתי לעצמי ולסביבה

יש עלי כל כך הרבה מסכות ..שאני כבר לא יודעת מי אני

בניתי מסביבי חומות שאפילו אני לא מצליחה להכנס...

שיקרתי לעצמי יום יום רק כדי לשרוד..לעבור את היום

בזמן שישנתי ידעתי שזה הכל סתם..בלי משמעות..בלי מטרה

מה אפשר כבר לעשות...אני תקועה בעולם מגעיל מזלזל מנצל רמאי 

כולם שקרנים..כולם פוגעים..כולם מנצלים..אין אנשים טובים באמת..חבל

הפנטזיות שלי לעולם טוב יותר ולאהבה אמיתית..רחוקים מתמיד..רק פנטזיה

אני כבר הרמתי ידיים...מחזיקה דגל לבן מול היקום..נכנעת..

אני כבר לא נלחמת..אין לי כוח..

האמון שלי בעולם הזה לבני האדם.. ...אינינו.

כבר לא נראה לי שאני יעבור את זה...והאמת שלא אכפת לי כבר

זה המצב ..וככה ישאר..