שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

wind of change

בלוג-כלי המשמש לרוב בתור יומן רשת שבו אתה מציג את עצמך לכלל אנשים חטטנים.
אצלי הוא ישמש להעלאת מספר סיפורים.
לפני 19 שנים. 14 במאי 2004 בשעה 9:16

הסיפור די ונילי, אבל אני מעדיף לפרסם כאן.


צעדיה בקושי נשמעו כאשר היא דרכה יחפה על השטיח בכניסה למקלחת, חיוך לא תמים עלה על פניה כשנזכרה כי היא לבד בביתה וכי אף אחד לא ישאל אותה על השהייה הארוכה.
בגדי היום יום החליקו מגופה הבוער, כאשר ידה האחת שיטטה לעבר הברז נותנת למיים למלאות את האמבט כשם שהיא חשה את תאוותה ממלאת את גופה, היא הוציאה את השמנים הארמוטיים מהארון והחלה למזוג מעט מהם מתמכרת לריח מייחלת לרגע שבו תכנס לאותו אמבט שכה מזמין את גופה אליו. רגליה גלשו לאמבט והיא חשה בחמימות העוטפת אותה בכרבול מתקתק. ידייה גלשו על גופה, תוהות אם החום נובע מהמיים או מגופה הכה לוהט, בדגדוגים קטנים היא גלשה לאורך בטנה מרגישה כיצד רגליה מתפשקות כמעט ללא מחשבה כאשר ידה החלה לטעום מבאר תשוקתה...

היא הפורעה לפתע כאשר נשמע צלצול טורדני מכיוון מכנסיה שהשאירה על הכיור. לאחר הפעם החמישית שהוא צלצל עצביה וסבלנותה פקעה היא קמה מהאמבט תאוותה נותרה בידה וענתה בעצבנות "מה?" קולה מתנשף מבעד לטלפון וידייה עדין לא מרפות.
"אני מפריע לך אז סליחה אני אתקשר מאוחר יותר פשוט הייית בסביבה וחשבתי אולי.."
משפטו נקטע על ידה "אתה מוזמן ולא הפרעת לי בשום דבר תוך כמה זמן תגיע?"
"חצי שעה אני משער אבל אני לא מפריע לך אני יודע שזה פתאומי"
"לא בכלל לא אני מוכנה..." מילותי האחרונות יצא במעין גניחה כאשר אצבעותיה צבטו את האיבר הנפוח.
"להתראות לבינתיים"
היא לא המתינה לתשובה וניתקה, לא כל יום מגיע חבר רחוק מהבסיס לביקור, אני אספיק להסתפק... וגם להיות נחמדה אליו. שניי ציפורים במכה אחת. היא חייכה כאשר היא שקעה חזרה לתוך האמבט מגששת בפראות עדינה בעוד ידה ממלאת את עצמה, אנחותיה החלו למלא את חדר האמבט, היא חשה את לבה הרוצה לפרוץ מחזה שכרגע עוסה על ידה. השיא קרב גניחותיה התחזקוך לאחריו תאבונה רק גדל. שהוביל אותה לשרשרת שלתענוגות כאשר באמצע היא שמעה את צלצול הדלת. מבט לעבר השעון שהושאר על דופן הכיור, הבהיר לה שנותר לה עוד זמן, היא יצאה אמבט עצביה גואים בה מגניבה את ידה לגופה כאשר היא נעטפת בחלוק הרחצה, נוטפת על הרצפה תערובת של מיים שמנים ותאווה, מחככת את רגליה בכל צעד לעבר הדלת בתקווה שאולי תבוא הישועה. פותחת באיטיות את הדלת שערה נוטף על הרצפה, מציצה לעבר מי שכרגע הגיע.

מבט מופתע עלה על פניה והיא רק סיננה תוך נשימה כבדה "הקדמת..." ורק אז היא גילתה כי ידה גלשה לעבר החיבור שבין רגליה ומיהרה להסיטה משמה.
"מצטער אם הפרעתי חשבתי כי לא תהיי עסוקה הפרעתי לך להתקלח?"
"כן אבל בכל מקרה התכוונתי לצאת בוא תכנס אני רק אלך להחליף לשניה תמתין בסלון."
היא רצה במהירות לחדרה מקווה כי הוא לא שם לב כי דעתה מוטרפת, כעבור כמה דקות היא יצאה לעברו עם חיוך על פניה, הוא הביט אליה בחיוך מבטו ננעץ בה לשניה ואז השפילו מטה היא קרבה אליו ורק אז הבינה מדוע הוא נבוך, חולצתה נצמדה לעורה הרטוב והיה ניתן לראות דברים חסויים לעין, למרות שהתנגבה א רגליה באזור אגנה החלה להראות רטיבות קטנטנה.
היא לא הבינה מדוע אך היא חיבקה אותו ולחשה לו "אני כה נבוכה", כשבאזור אגנו היא חשה בבליטה ההולכת וגודלת, למרות שההגיון אמר לה לעזוב הצמא שלה למגע טרף את ההגיון ידיה הדקו את גופו עוד לעברה הי רצתה לחוש אותו כה קרוב לגופה.
"רציתי לשאול אותך מספר דברים..." הוא לחש לאוזנה כאשר ידיו החליקו על ישבנה.
"בקשר למחלקה שלך... לכן הקדמתי, נראה לך שנוכל לשבת..." הוא המשיך ללחוש בעוד ידו מחליקה מבעד למכנס יד אדם נגעה בישבנה היא חשה כיצד גופה נוטףכיצד שפתיה נושקות לצווארו ווידיה מתירות את חולצתו.
הוא הביט בה במבט נבוך כשאגנו החל לנוע חשות את אגנה באגנו טועם את גופה בשפתיו. הם צעדו באיטיות לעבר הספה שנחה לה יתומה. בהנהון מסכים היא נשענה עליה, היא לא ידעה מדוע היא הרימה את ישבנה, ולבטח מדוע היא עזרה לו לפשק את לחייה. בעוד הוא הביט לעבר ישבנה הצמא למגע היא נזפה בו ואמרה "נו כבר". הזמן עבר לאיטו, כאשר היא חשה כיצד היא נחדרת ומפולחת על ידי איברו. זעקה נפלטה מבעד לשפתיה.. .
אצבעותיו נכרכו סביב אגנה ממלאים אותה באיטיות מלפניםאנחותיה החלו למלא את חלל החדר שפתיה נקפצו כאשר היא חשה בכאב הגובר. המהול בתשוקה כשהקצב נהפך לפראי. מנסה לעכל כמה זולה היא נראית יודעת שהיא מותירהמעט מנוזלי תאוותה על הספה התמימה....

לפני 19 שנים. 7 במאי 2004 בשעה 15:18

הן היו אמורות כבר להיות כאן..." חלפה המחשבה בראשה בעודה שעונה על אחד מהעמודים שללא ספק טינפו את המיני שלבשה. לבסוף לאחר המתנה ארוכה היא החליטה שאין טעם לחכות לנצח היא נכנסה צעדה עברה בקלילות מעל הסלקטור שנעץ מבט לא תמים בישבנה כל הזמן שחיכתה.

לא משנה כמה היא ניסתה להנות, העובדה שהיום הזה התדרדר מרגע לרגע לא מצא חן בעיניה, ורק תסכל אותה. הסלולרי שנעלם, החברות שלא הגיעו, והנהג מונית שהחליט שיש פיחות בשקל וגבה מחיר לא קטן על הנסיעה. באותו רגע הבר נראה קוסם יותר ויותר. שניה אחת לפני ששפתיה נפתחו להזמין את המשקה האהוב עליה מישהו שישב לצידה במבט מעט מושפל כשסומק מילא את לחייו בקול מגומגם פנה אליה "אפשר להזמין אותך למשקה... גבירתי?" אולי זה הייאוש התסכול או התשוקה שאותה זמן רב לא ידעה אך משהו בצורה בה הוא נכנע לה ריגש אותה במעט. היא קרבה את פיה לאוזנו שמעה את הלמות ליבו, ובקול קר וצלול לחשה לו שמותר, ושאת המשקה שיביא לה לשירותים... קר.
בלי להמתין לתשובה היא הסתובבה ונעלמה לה בין הקהל הולכת לה לשירותים.

השירותים אם אפשר לקרוא ככה לחדרון הקטנטן היו נקיים יחסית, ככל הנראה אף אחת עדיין לא שתתה יותר מדי, רגלה תופפה על רצפת החדר, כאשר נפתחה הדלת והיא ראתה אותו נכנס צועד מבוייש, מבטו כולו סמוק, ניכר עליו שזאת הפעם הראשונה שלו בשירותי נשים. ידו הרועדת הגישה לה את המשקה. "אישה מושלמת בשביל מישהי מושלמת"
היא חייכה כאשר היא לגמה מהמשקה הלבן והמתוק חובקת אותו לידה חשה כיצד הוא רועד תחת מגעה את בתשוקה הבוערת בקרבו כאשר ידידה החלו לטייל מטה מטה אל מפשעתו

ללא שום אזהרה היא סגרה את אגרופה על האזור הרגיש בגופו, במבט זועף ובקול ארסי לחשה לאוזנו "בפעם הבאה תדפוק לפני שתכנס" היא הביטה בו מתקפל וחשה כי תחת מגע ידה משהו מתעורר. באיטיות היא הרפתה ממנו מניחה לגופו לצנוח על הרצפה פותח את אחד התאים ומתיישבת על המכסה מביטה בכלבלב החדש שלה מדדה לעברה שרוי על ארבע כאשר נכנס לתא היא סגרה את הדלת בבעיטה לא טורחת לנעול. ללא המתנה לשונו החלה לטייל על סנדליה טועמת את טעמן המתוק מטיילת מעלה מעלה מעלה בעוד הוא ממשיך לעלות, כאשר מדי פעם הוא מטפס במהירות שואף להגיע לדובדבן החבוי בין רגליה. היה נראה כי אחזה בו התלהבות ואת אחד מידיו החדיר למכנסיו.

מבטה השתנה באותו רגע לזועם, כאשר היא קמה הוא התכרבל בתנוחה עוברית מביט בה בעיניים מתחננות של מי שעשה טעות.
היא התכופפה מטה ולחשה באוזנו "שחרר את החגורה חומד" חגורתו השתחררה היא תפסה אותו ממכנסיו ומשכה את ישבנו מעט מעלה פעילות שהיתה מעט קשה בהתחשב בצפיפות שבתא, מכנסיו הופשטו מטה ותחתון צמוד וכחלכחל נגלה לעיניה עוטף ישבן נערי, היא ליקה את שפתיה ווהניחה לחגורה להותיר על ישבנו סימן אדום הוא נאנק מפחד להשמע , היא חשה את רגליו הרועדות מרוב תשוקה, במכה החמישית הוא לא יכל עוד ושיחרר אנחה שמקורה ספק בכאב ספק בהנאה.במכה השישית גופו נפל כאשר הסתובב והביט לעבר גבירתו הוא ראה אותה מביטה בו במבט מטורף, רגליה מופסקות ולהפתעתו תחתוניה היו מופשלים.
הוא חזר לטעום שוב את בשרה מלקק את בוהנתיה ואת רגליה הפעם מתקדם בקצב לפקודותיה חש את החום הבוקע מעורה התשוקה שלא נגמרת כאשר הוא מטפס היא שמעה את לבווידיה נגשו לחולצתו פותרות אותו מכל לבוש מותירות אותולחסדיה, צירפורניה שרטו את עורו, כאשר ראשו החל להכנס לבין רגליה טועם בשקיקה בנוזלי באר תאוותה וכאשר שפתיו פגשו לבסוף את מקור תשוקתה אנחה שוחרהה מפיה וציפורניה הותירו שריטות עמוקות בכתפיו, המחשבה כי מצאה לעצמה משרת צייתן כמותו רק הלהיבה אותה כאשר רגליה הצטלבו סביב גופו

לשונו פרפרה בתוך גופה כאשר שפתיו יונקות בתאווה נשיכונת קטנטונת וכאבים קטנים עברו בגופה בעוד היא השתחררה והחלה להאנח, חשה כיצד היא נשאבת לתוכו, ואז כאשר נשמתה נעתקה גופה הצטמק והשתחרר היא חשה את העונג מתגבר, שליטתה אבדה לה בעוד ידיו אוחזות ברגליה הרועדות ידה מצמידה את ראשו לתוכה . היא הגיעה לסיפוקה.
היא קרבה את שפתיה לשלו חשה את ריחה ואז בקול נבוך היא לחשה "תודה על ההזמנה למשקה חומד"
היא יצאה מהשירותים מותירה אותו בפנים, משאירה למזכרת תחתונים סגלגלים.