בספר סיפורה של O, O, הגיבורה, נשאלת האם היא אוננה לפני גבר. היא ענתה שלא, שהיא התביישה ולא תעשה זאת לעולם. החברה אומרת לה חכי שאהובך יבקש את זה ממך.. ואכן היא צדקה.
לי לא הייתה בעיה של אוננות בפני גברים, גם כשהם לא היו אהובי. להפך, נהניתי לראות אותם בזווית העין מתגרים מזה.
מה שלא סבלתי לעשות זה שיגמרו לי בפה. לאורך השנים, כמעט כולם ביקשו ממני (בצורה ישירה או עקיפה) לבלוע את הזרע שלהם. כמעט אף פעם לא סבלתי את הטעם, וגם לא את ההרגשה.
באיזה שהוא שלב מי שהייתה חברה שלי מהאוניברסיטה לימדה אותי את הטריק שעבד מאז עם כל הגברים שהייתי איתם:
כשהם היו מתחילים לנג'ס, אז אחרי שהייתי יורדת להם והם היו גומרים לי בפה, הייתי מחזיקה את הזרע בפה שלי ואחרי כמה רגעים עולה למעלה ונותנת להם נשיקה עם הלשון ועם הכל...הם לא ידעו איך להגיב ולא היה נעים להם לברוח מהנשיקה אחרי "מה שעשיתי בשבילם". בכל מקרה זה תמיד עבד, אחרי זה אף אחד מהם לא ביקש ממני יותר שאבלע את הזרע שלו.
עם אהובי הסיפור התחיל אחרת וממשיך אחרת.
זה לא שהזרע שלו (בדרכ) טעים משל אחרים.. ממש לא. אבל אני אחרת, והמשמעות שאני מייחסת לבליעת זרע היא שונה.
כבר מההתחלה היה ברור שהוא רגיל שבולעים את הזרע שלו, הוא גם אמר את זה מפורשת. יחד עם זאת הוא ביקש ממני שמתי שהוא גומר שלא אבלע אותו "רק שממש תאהבי אותי, רק אז תבלעי" - "זה אקט של אהבה ושל שליטה"
להבדיל מגברים אחרים שהייתי איתם הוא גם בלע זרע לפני הוא ידע מה הוא מדבר.
אני חושבת ש 8 פעמים פעמים ירדתי לו ורציתי שהוא יגמור לי בפה. ש"אראה את אהבתי/ כניעתי" אבל 8 פעמים הוא הוציא בכוח את הזין שלו וגמר עלי.
רק אחרי ש"הוא גרם לי לרצות", רק אחרי תחנונים, הוא נתן לי. הרגשתי שזה מעין משהו שהשגתי. משהו שקיבלתי ממנו באהבה.
כן, אתו, זה מתוך אהבה.
אתו זה מתוך כניעה פנימית
אתו זה אחרת.
לפני 13 שנים. 28 בנובמבר 2010 בשעה 16:31
