לפני 20 שנים. 8 ביולי 2004 בשעה 18:43
אל השנים בהן הרגשתי
שהיה אפשרי
לחוש ברגש נא
לא מפולטר
עצום
או שזה עיוות נוסטלגי של הזיכרון
ודווקא אז
הם מכאיבים
לוקחים מה שירצו
לא ניתן לי ולו זכרון חם אחד לרפואה
מילים כמו אושר צריך לחפש במילון
או להמציא בראש
עד שלמדתי לדבר
פתאום כולם נשתתקו
אבל אבל אבל אבל
לא הספקתי
להשלים את המשימה
לפני ששקעה השמש בעולמי
והיום
רואה אותם
וחייב
להיות יותר טוב מהם בהכול
שלא ייבקע סדק אחד קטנטן
דרכו יחדרו
בני אדם הם כמו צבועים
עטים על החיה הפצועה ששוכבת בצד הדרך
רק שהם עושים זאת גם כשהם שבעים
והם כל כך רעבים
אלפי חיות פצועות לא ישקיטו רעבונם
וחוסר שקט מתמיד
אני האנטילופה שלעולם לא תוכל לשתות לה בשקט ממימי הנחל
כי הטורף הוא בתוכה
וזהו פשעם הגדול ביותר של הצבועים
שצבעו גם אותנו
ואותי הפכו לצבוע הטורף ביסורים