נולד בכלוב

קישרי אותי לכיסא
קבעי את ראשי
חברי מצבטים עדינים לעפעפיי
וטיפות עיניים בזליגה תמידית למניעת יובש
שימי מולי מראה
ואת שירי
סיגרי את האור ואת הדלת והשאירי אותי שם בשקט מצרים
חברי אלקטרודות לליבי והגיעי מיד כשהמוניטור יצפצף על רמת תעוקת הנשמה הכי גבוהה
לבושה במדי אחות רחמנייה
לא
היי לי אם ולא אחות
חבקיני חזקחזק
נגני את המילים שהיו צריכות להשמע אז...
בריחוף אל אוזני
עזביני לנפשי המתרפאת
וחיזרי במשך כל תורנות הלילה
ובבוקר שחררי תשישותי
ריחצי תלאותיי
קחי אותי עטוף במגבת
אל חדר השינה הקר שלך
התפשטי לגמרי
חייכי למראה המבט הזדוני שעולה על פני המתולאות
וכסי אותנו בשמיכה עבה
מחובקים
כשפטמתך שבוייה של שפתיי ולשוני
ככה
ללא אף תזוזה
ניוולד מחדש שנינו כעבור יום שלם