לא גיהנום
ולא בטיח
גם לא מפולח לשניים
בטח שלא על הסכין
השטן השקיע שעות נוספות במבוך הפרטי שלי
בעולמי הוא הרוויח את תוארו - בצדק(?)
הסבל הוא ריק - מטאפיזי חמקמק לא קיים עכשיו
חסר צורה מוגדרת
כןכן
כמוני
נלקחו ממני מוסרות עולמי
יחידות העילית של ההגיון נקצרו בידי כוח ערטילאי בלתי נראה
מעולם אחר ממש
ונראה כי הבעייה כלל אינה קיימת
ופה גדולתו של השטן
עצב אני כבר לא מרשה
אז אין פה
לכן הרואיות כבר אין
נשאר רק גועל מתערבל וגובר
לתו חיצוני זה או אחר
צא הם אומרים, צא
ואין לי תשובה לתתם
כי זוכר אני את מראות הבחוץ
ואת החופש המיוצר בתעלות גופי עם כל צעד מתאמץ
רק איזשהו מתח פנימי קדמון ולא שקט
רוטט תמידית במעמקים
שואב כוחות
קבור תחת עיי חורבות
כמו חפץ קסום בעל כוח מרושע רב עוצמה
שתרבות עתיקה קברה שם
מקווה שלעולם לא יימצא
כי לא יכלה לו
לא מפותחת דייה ובחיתוליה
אני ועוזרות המחקר שלי
עלינו תוטל החפירה
וגאולת אדמה פורייה זו
מקללתה רבת השנים
לפני 20 שנים. 16 ביולי 2004 בשעה 14:49