לפני 20 שנים. 17 ביולי 2004 בשעה 10:34
כמה אסוציאציות
דכאון
דכאו
שואה
גם וגם
כמו עם שנולד לדיכוי
קיבל עצמאותו אך שם על עצמו נוגשים שממשיכים הדיכוי בעצמם
לו רק
לו רק לו רק לו רק
לא היה קיים מעולם
דחפי סקרנות בריאים של ילד
רצונות בסיסיים
תקוות חלומות
נדרסים בידי שליטה זועמת רותחת
הכול אסור
תמיד אסור
וזה הטבע שלי
האקלים התייצב על הכוכב שלי
אקסיומות נולדו
לובשות שריון של ככה זה מרגיש נכון
בלתי מנוצחות
יש חדר
אחרי 7 נחסום הדלת
שלעולם לא תגיע השעה 7
לא פותח
אל תלכי
עברי את כל המבחנים
לו רק לו רק לו רק
מה הייתי היום?
