נולד בכלוב

חלילה חוזר

יש לי משקפת
משמשת אותי שנים
אבל עדיין מרגישה חדשה, נוצצת וחזקה

צריך להסתובב כדי לחזות דרכה

רואים בה ימי שישי חדשים בשקית
לא נגעו בהם

רואים בה פנים יפות מאוד
שהן כמו צ'ק שמן שלא נפדה
כמה הייתי יכול לחגוג עם הכסף הזה

רואים שם תראפייה שאיחרה בשנתיים

רואים שם אלף ואחת יכולות שפותחו עד לאין קץ
ואלף ואחת חוויות
מרגשות עוטפות עולם
שספרים נכתבים עליהן
ולא יכולים להן

ובערכת נשיאה של המשקפת
יש גם חומר בעירה שאינו אוזל אי פעם
וגפרור
ובתום השימוש במשקפת
אני שופך על כל המראות מנות נדיבות מהנוזל השמנוני העוטף
ומדליק ומדליק בגפרור ה-"כל זה ממילא לא שווה"
ואני מתענג על מראות השריפה
והלהבות לוחשות לי:
"סתם, זה הכול סתם,
לא הפסדת כלום ילדנו הקט,
הכול פיקצייה,
אין תחושות ומראות כאלה במציאות,
הכול רק נוסטלגייה ואידיאליזצייה של בני אדם וסיפוריהם,
חזור אל ביצתך החמימה,
ילד מתוק שלנו,
חזור והוסף לשרוף את ימיך"

ובסוף נשאר רק אפר
של אדישות וריק

וחוזר חלילה