יש הרגעים האלה שפשוט ברור איך הייתי מעדיף שימשיכו..
אתמול אני במסז'
סתם ככה, פינוק של פעם בשנה כי מצאתי איזה קופון הנחה
והמעסה שואלת אותי איך ומה
ומצליח רק להגיד לה שתעשה את זה כמה שיותר חזק..
ואז אחרי שהיא מתחילה היא אומרת - אם משהו כואב או גורם אי נוחות אז תגיד
ואני ישר חושב על מילת ביטחון 😄
(שגם ככה זה משהו שאני משתדל שלא יהיה - או שאני סומך או שלא)
ותוך כדי אני מדמיין לעצמי איך זה היה יכול להיות..
אני על הבטן, הפנים בתוך ה"חור של המיטה"
היא מכופפת לי קצת את היד מאחורי הגב
שואלת ככה דרך אגב - מה שמך?
- תם. ואת?
(מתעלמת, מכופפת עוד קצת את היד) - תם אתה אוהב כאב?
(שתיקה, הגלגלים עובדים)
(היא מכופפת גם את היד השנייה, ומוציאה ממני אנחת הנאה בלתי רצונית) - לא שמעתי
(אני מחליט לפתוח את הקלפים) - זה תלוי אם את נהנית להכאיב
(היא מתישבת על שתי הידיים המכופפות שלי מאחורי הגב, מסובבת בכח את הראש הצידה, מתקרבת לאוזן שלי ולוחשת) - מה נראה לך, אני נהנית?
טוב כאן הפסקתי לדמיין, אחרת עדות מביכה היתה עלולה פתאום להתרומם..
בכל אופן היה מסז' טוב, נראה לי שסוף סוף חזרתי מהלה-לה-לנד שהייתי בה במשך שבוע
עובדה שהיום בחצי יום עבודה השלמתי פערים של יומיים..
לפני 13 שנים. 10 בינואר 2011 בשעה 19:48