תיכף מסתיימות..
יממה שהתחילה נמוך
כשסוף סוף אמרתי למי שרציתי
את מה שרציתי
ולא קיבלתי את התשובה לה קיוויתי
אבל כן הרגשתי את הכבוד ואפילו העדינות
והמשיכה כשאני מרים את עצמי בכוח בבוקר
ליום בילוי עם הילדים
וידעתי שאין מצב שמסתגרים בבית גם אם מזג האוויר לא ידידותי
ובתמורה השמש חייכה אלינו כל היום
ואנחנו חייכנו אליה בחזרה. וגם חייכנו בינינו.
ואז לקראת סוף היום, המפגש
והיא ככה פולטת.. יש לך הפתעה
אני שונא את ההפתעות שלה..
עד שהבנתי למה היא מתכוונת
וזה כל כך התאים, והיה בדיוק במקום
וגם כשניסו לשחרר אותי מה"מטלה"
התעקשתי
והיה שווה כל שנייה
למדתי היום המון
על עצמי
וגם על העולם
זכיתי להכיר מישהי מאוד מיוחדת
הראש הרבה יותר מסודר עכשיו
מה אני אעשה עם זה עדיין תלוי בי
אבל אני אופטימי כרגיל
רציתי רק להגיד תודה
לנשים החכמות שעזרו לי היום
ובעיקר לך
על החברות האמיתית
והדאגה הכנה
והידיעה שיש לי על מי להישען בזמן אמת
אמרתי לך שאת לא יודעת לקרוא אותי
לפחות הפעם פגעת בול
לילה טוב
ומתנצל שאף אחת לא מוזכרת בשמה. כל אחת שהזכרתי כאן יודעת שזו היא
לפני 13 שנים. 5 בפברואר 2011 בשעה 21:29