לפני 13 שנים. 4 במרץ 2011 בשעה 19:09
כן, זה מה שאני
אין דרך אחרת
אפשר להכאיב לי, אך לא ארתע
אפשר להפיל אותי, ואמשיך ללכת
אפשר לשבור אותי, אבל לא להכריע
מכל מכה אתחזק
מכל דמעה אוציא חיוך
אנשק ליד שסוטרת לי
עד שתלטף
בלתי שביר
ואת,
באמת מושלמת
עם העיניים המלטפות שלך
והרגישות האינסופית
המנעד בין דמעות וצחוק
הנתינה
החוכמה
התאבון..
את יודעת לעזור לי לקום
שולחת בי אש של חיים ברגע שחור
כן את אולי מצילה אותי לפעמים מהמעמקים
אבל בעיקר
את המתיקות שלא ידעתי שקיימת
השיאים שלא תיארתי מעבר לעננים
וכמו שמישהי חכמה אומרת
וזו רק ההתחלה..
אז אולי בעצם
את הפרס שלי