לפני 8 שנים. 13 במאי 2016 בשעה 15:34
אני לא מצפה שתביני אותי
אני מוכן להפוך לסמנטי יותר- או פחות, תלוי בהקשר
אני ל' ארוכה ורטובה שמתגלגלת על קצה הדגדגן, אם לא אתאפק
אני ספר פתוח הפוך על פניו, קשר הדוק ברגלייך, אלטף כשצריך.
אני על כיסא ממתכת, אשכי נוגעות מעט במושב הקר בשעה שידי לוחצות צווארך מטה. איך זו מטאפורה? ל-מה?
אני עצמי לא מבין לפעמים, יש לי יועץ נסתר, מעניין אם הוא מקשיב תמיד
אני רוצה תועבה, כמו כולם רק בסתר - מחנק!
אני בדידות עגומה, מנהרה ללא אור. אולי סתם חשוך כאן?
אני נולדתי מוקדם מדי, ואולי מאוחר מדי, קשה לומר
אני חופשי, או כך נדמה לי
אני מאושר, בעל כורחי - אחד מאיתנו צריך לסיים את יומו בכבוד, תבלעי.
אני אמות עם חיוך, אם אעשה זאת בדרכי.
אני לבד, אך מי סופר בכלל? אם לי לא אכפת אז למי כן?
אני, כולנו, יודעים את האמת אך מכחישים. לקקי את הלכלוך שעשית.
אני בעצם כלום.
לכי.