כשראיתי לראשונה את המודעה באתר, חייכתי לעצמי. אני גר לבד כבר שנה והייתי חסר מנוחה, משועמם מוכן למשהו חדש, אבל מה לא היה לי מושג עד שקראתי את המודעה.
זוג בסוף שנות השלושים כנוע וצייתן מחפש זכר אלפא
נפגשים בסופ"ש בלבד.
כשקראתי את זה במוחי גיליתי את הסיבה לסערת הרגשות שלי, הרעב הקבור שלי, כמו פרח שצמא לאור השמש בבוקר. התסריט המעוות כולו: העתיד של שני האנשים האלה שכב מולי כמו שביל עד האופק ומעבר לו. ביליתי שלוש שעות לנסח את הפניה שלי. שלוש שעות כדי לקבל את זה בדיוק. כדי לקבל בדיוק את הכמות הנכונה של ניואנסים נסתרים יחד עם רכות רמזים עדינים של קייטרינג לרצונות הסוד, כך שהם לא יוכלו לעמוד בפיתוי. רציתי את זה מאוד
שבועיים עברו עד ששמעתי אותם. שבועיים של ייסורים, כשהטלפון סוף סוף צלצל זה היה הקול המזוהה של מירי, קורא על הפניה שלי המודעה שלהם. היא ובעלה אמיר רצו להתחיל בסביבה נייטרלית בפעם הראשונה. הם רצו לבדוק את המים. קבענו להיפגש בצימר מקומי בשישי בערב. הם הזמינו חדר מראש במקום שבו לא נהיה מופרעים בשום מצב.
במשך שלושת הימים הבאים הייתי במערבולת של ההכנות, מתכנן כיצד לכבוש את העבדים שלי. ביום שבת הגעתי לצימר שעה מוקדם וחיכיתי בשקט ברכב שלי להגעתם של אמיר ומירי. כאשר הם נכנסו לחדר הזזתי את הרכב קרוב יותר לחדר, יצאתי מהמכונית עם תיק ההפתעות שלי ודפקתי.
מירי פתחה את הדלת והובילה אותי פנימה היא היתה אישה צעירה מהממת. היא היתה גבוהה עם שיער שחור, עיניים חומות כהות, מסגרת רזה, עור לבן ורך השפתיים המלאות. הדמיון שלי רץ קדימה אל מה שהיא הולכת להיראות בלי בגדים וידעתי שאני הולך לאהוב את זה. בעלה, אמיר, ישב על המיטה. הוא היה גבר נאה עם הסנטר מוצק, רמז של זקן, שיער חום גלי ועיניים כחולות. נימוסיו החשידו שבעצם הוא לא נשלט. זה גרם לי לחשוב שאולי הוא היה שם רק כדי לרצות את אשתו. אם כך, הוא צפוי לסבול מאוד הערב.
"היי," אמרה מירי, "אני מירי זה הבעל שלי, אמיר, ואתה חייב להיות ..."
"מאסטר," קטעתי אותה בתקיפות, "את תקראי לי, מאסטר."
"א א ... ... כן, מאסטר," היא גימגמה.
"אני אקרא לך, הכוס, ולך, הומו," אמרתי "כעת אתם עבדים שלי. האם אני ברור?"
הם נראו מבולבלים ומאוד מתוחים. הרצון הפנימי שלי לגרום להם להיות חסרי אונים ועוצמת מינית שאחזה בי גרמה לי להיות תקיף מדי.אז ריככתי את הטון שלי.
"התגובה הראויה היא: כן, מאסטר," נזפתי.
המתח הקרין מתוך גופם.
"כן, מאסטר," הם ענו.
"טוב, עכשיו תתפשטו ותעמדו ליד הקיר כאשר הרגליים והידיים מאחורי הראש שלכם."
יכולתי לראות שהוא היה קצת מהוסס אבל, אחרי מבט משמעותי ממנה, הם התחילו להתפשט לאט כאשר אני אוסף את הבגדיהם. עמדתי והסתכלתי במבט קשוח על פני הגופותיהם ודמינתי את שעתיד לבוא. מירי היתה כל מה שחשבתי שהיא תהיה ,רגלים דקות, המותניים הצרים, שדיים קטנים ובשלים ומשולש עדין. חישלתי את סבלנותי גם גופו של אמיר היה חטוב. הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו...
לפני 13 שנים. 12 במרץ 2011 בשעה 20:39