לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זן נדיר

לפני 11 שנים. 25 בדצמבר 2012 בשעה 19:07

יום מהורהר עבר עלי היום, נזכרתי בר' ורציתי לשאול לשלומה. כבר זמן רב שאני לא רואה פעילות אצלה בפייס אז פניתי למקומה הקבוע במרשתת.

עובר עמוד ועוד עמוד ולא מבחין בכיתוב הצבעוני, באופטימיות, בצחוקה המתגלגל. היתכן שפרשה מהפורום? הכיצד? היא הייתה המנהלת, המדובבת, הלב והיסודות של הפורום. ממשיך לעבור על הפוסטים ולא רואה דבר.

 

שניה של מבט קצר בחלקו העליון של הפורום וחשכו עיניי: "שנה ללכתה"

מה? מי? למה? כמה?

 

רעד עבר בגופי, שניות ארוכות של חיפוש אחרי הסברים

ואז

 

פוסט קצר לאורו של בוקר

 

"תודה רבה לכל מי שחיזק, פרגן והיה שם עבורי אתמול. אתם נפלאים !

עכשיו בוקר חדש

עבודה והרבה ! וטוב שהיא קיימת !

יומופלא "

 

כתבה וקפצה אל מותה

 

ביקרתי אותך היום ר', הייתי חייב לראות בעינים, לגעת באבן הקרה, כעסתי על עצמי שלא עזרתי לך לשחרר את הפחד, שלא הייתי לצידך באותה תקופה, שלא נתת לי להתקרב למחסומים שעטפו אותך. אי אפשר להיות חזק תמיד - את לא יכולה להציל את העולם אם את עצמך את לא יכולה להציל.

 

שאני מדבר עליך אולי בעצם אני מדבר לעצמי....

}{מוראנה}{ - עצוב.....
לפני 11 שנים
Osho666​(שולט) -
לפני 11 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - ): בהחלט נוגע ללב...
לפני 11 שנים
phenix​(אחרת) - לפעמים יש נטייה לקחת על עצמנו אחראיות על כך שמישהו בחר בדרך הזו כפתרון
אך חשוב להבין כי האחראיות לא עלינו

אני חושבת שבאיזשהו מקום בנקודות שבירה אנחנו רוצים להאמין שהיינו יכולים להציל אותם, שאם היינו רק אומרים עוד מילה או נותנים עוד חיבוק...

אם זה כך אז אולי.... אולי מישהו יוכל להציל גם אותנו
אבל רק אנחנו יכולים להציל אותנו.
רק אנחנו יכולים להחליט אם ואיך לחיות

הדרך ההיא... היא לא פתרון
היא חור שחור שמשאיר את האנשים שאהבת ואוהבים אותך כואבים לנצח

לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י