לפני 10 שנים. 30 בנובמבר 2013 בשעה 9:58
התכופפפי יקירה, והניחי לי לבחור.
שדייך תלויים, נכנעים לכוח הכבידה,
בעבר נכנעו גם לאחרים, ייכנעו לי עכשיו.
נקבי מחילותייך יחשפו אליי-אהבה.
אישה יקרה בגוף כלכך זול.
זול הוא כי ויתרת, או אולי כי בחרת
מתוך קישורי נפשך שכך החליטו בשבילך
את מה שאסור חברתית, מוסרית,
מה שחונק אותך כלכך עוד טרם שחר נעורייך.
טאבו.
הניחי לי לגעת!
ביד אמונה, יקרה, אוהבת.
הניחי לי לבחור נקבייך, להכינך.
התמסרי לי וליצרך כי שנינו שולטים בך.
עכשיו את יכולה גם לבכות
