אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תתכופפי!

מה שאני אוהב, בך...
לפני 10 שנים. 10 בדצמבר 2013 בשעה 5:01

היא אוהבת כאב. אוהבת שמלקים אותה בפות, מכוונים את הכאב למיניות שבה. כי כך היא אוהבת מאז היתה נערה. בעיקר עם מגבת לחה, בעיניים קשורות לרווחה, מאבדת את השליטה על התזמון, על העוצמה. רק פותחת רגליים ומחכה...

 

ואני באתי אליה פעם בהפתעה, עם נוצה לבנה, ישר לדגדגן. כשגמרה בכתה כמו ילדה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י