אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תתכופפי!

מה שאני אוהב, בך...
לפני 10 שנים. 25 בדצמבר 2013 בשעה 17:37

אני אוהב לגלח אותך. אבל בדרכי שלי, רק צד אחד, בדרך כלל ימין. חושף שפה אחת של ורד ערוותך ואת השניה מותיר טבעית, מיוערת, ערוות בר. יש בזה סימון, יחודיות, משהו משלי שאני מטביע בך. אחר כך בעילה. ריגשית, פיזית, רכושנית. אחר כך שחרור. לכי לביתך. אני מעניק לך את הבחירה האם להשלים את הגילוח או לגדל עצמך מחדש. עד הפעם הבאה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י